ליאת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ליאת יקרה, הייתי בפגישה. היה בסדר. היא דיברה הרבה. אני כמעט ולא הבנתי כלום. ובסוף דווקא היה רגע שהרגשתי אותה איתי. כבר לא אוף... תודה שאת כאן. נורית
נורית יקרה, תודה שאת משתפת. לא היה לי ספק שזה יהיה בסדר, ובכל זאת היה נעים להיווכח שאכן כך קרה. שבת חמימה ליאת
את יודעת... לא כל כך טוב לי עכשיו. לא קשור לטיפול. אני מתלבטת עם עצמי, כמה לתת לעצמי להרגיש אם בכלל. אם הייתי נותנת לעצמי להרגיש. הייתי כותבת לך שנמאס לי מהכל ומכולם. רוצה לבעוט הכי חזק שאני יכולה. רוצה לברוח. לעוף. להעלם. למות. נגמרה לי הסבלנות. אז מה את אומרת? להרגיש?