איך מוצאים משמעות?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני כשנה אחרי גירושין,אמא לילד בגיל ההתבגרות ועובדת בעסק קטן משלי. עד עכשיו הייתי עסוקה בלשרוד................. די להפתעתי הצלחתי להחזיק מעמד,לתפקד גם כאם וגם בעבודה. אני עוד מלפני בטיפול אצל רופא טוב ואנושי והוא היה לי לעזר היחיד כי אין לי עוד משפחה או חברים.אבל התעייפתי מהמלחמה היום יומית.הרופא אמר שמדובר בדיכאון פסיכולוגי בו אני חייבת להלחם ביותר מברק כמה כדורים.הוא אמר שרק אני יכולה למצוא לעצמי את הסיבה שבגללה כדאי לי לחיות.הוא הציע לי כמה כיוונים אבל שום דבר כבר לא מדבר אלי או מושך אותי. כרגע כל מה שמחזיק אותי בחיים זאת האחריות שאני מרגישה על הבן. קשה לי כל כך ואני לא מוצאת תשובה. איך ניתן למצוא משמעות לחיים?
אור יקרה, המאפיין העיקרי של דיכאון הוא ירידה ניכרת במצב-הרוח, בפעילות, בהתעניינות, בהנאה ובאנרגיה. התחושה שאינך מוצאת עוד משמעות בדברים שפעם עוררו בך עניין והנאה היא לחלוטין חלק מהדיכאון, והיא עתידה להשתנות כאשר הדיכאון ירפה ממך מעט... כיצד ניתן לעזור לו להרפות ממך? כדאי לפעול בכמה כיוונים במקביל: כיוון אחד כולל פגישה עם פסיכיאטר, והתייעצות בנוגע לטיפול תרופתי נוגד דיכאון. כיוון שני כולל פנייה לטיפול פסיכולוגי. כתבת שעד עכשיו היית עסוקה בלשרוד, ושעשית עבודה לא רעה בכלל. אולי עכשיו הגיע זמנך לחוות ולעבד תחושות שלא יכולת להרשות לעצמך לחוות קודם לכן, כשהמטרה הייתה לשרוד. יתכן שעכשיו אפשר יהיה להתאבל על מה שאבד, לחוות רגשות שונים לעומקם ובמלואם, וגם לצמוח ולהתקדם הלאה... דרך מעין זו קשה מאוד לעשות לבד, וכדאי לצרף אל המסע את ההתבוננות והליווי של מטפל מקצועי. כיוון שלישי הוא לבנות לעצמך מסגרת תמיכה משמעותית. עם כל הקושי הכרוך בכך, זה בדיוק הזמן לפנות לחברים ובני-משפחה נבחרים, לספר בכנות מה עובר עלייך ולהביע צורך בנוכחותם ובתמיכתם. מידת התמיכה הסביבתית לה זוכים מטופלים היא פקטור מכריע באיכות ההתמודדות עם דיכאון, ובהחלט כדאי לפעול בנושא. אני מקווה שהצעתי כיווני התמודדות ראשוניים המדברים אל ליבך, ומזמינה אותך לחזור ולהשתמש גם בנו כמקור תמיכה סביבתי. בהצלחה, אורנה