לליאת

רציתי ליידע אותך שהיום- במבט לאחור, קלטתי שצדקת בכך שכתבת שהבילבול והשיכחה אצלי אתמול בערב,נראו לך שהם מהOCD ולאוו דווקא מהדכדוך; כי רק לאחר מס' שעות קלטתי שהייתי בחרדה נוראית אתמול - כשקלטתי שגם בנושא שמירה על דברים איני מושלמת,ושאפילו אני יכולה לאבד דברים ולא לשים-לב לכך,ושזה בסדר ושאיני צריכה 'להעניש את עצמי' על כך,כי זו תופעה אנושית טבעית ביותר,כי את מודעת לכך שהרצון לשךלמות גובר אצלי על הכל,אך בטח לאחרים זה יראה מוזר,ולכן חשוב לי להסביר שהשאיפה לשלמות במקרה של שמירה על דברים מתבטאת אצלי בבדיקות חוזרות וכמעט בלתי-פוסקות של הדברים שהם קיימים ושהם בסדר ושלא נאבדו וכו',ולכן זה היה קשה מאוד עבורי לקלוט שאפילו אני (עם ולמרות כל הבדיקות)בכל-זאת איבדתי דבר יקר ערך(סנטימנטלית וכספית),כי שכחתי(מרוב בלבול) לבדוק-כפי שאני תמיד עושה; הרי אני תמיד 'מרצה' לכולם כמה שבדיקות חשבות ועוזרות,והעובדה שלי זה קרה היתה קשה מאוד עבורי,אך היום(כפי שכתבתי למעלה) אני רואה שזו היתה רק חרדה שגרמה להכל ואח"כ היא נרגעה ועברה. שבת-שלום, משתנה

משתנה יקרה, טוב יהיה אם תצליחי להזכיר לעצמך את התובנות הללו בפעם הבאה שמשהו יילך, חלילה, לאיבוד. :-)) שבוע נעים ליאת

אני שמחה שבכל-זאת ראית וקראת את מה שכתבתי,למרות ש'משמרתך' הסתיימה, אשתדל לעשות זאת(להזכיר לעצמי את התובנות..),למרות - שהיום לא מצאתי את השלט הרחוק של המכונית,ונכנסתי לחרדה(שאולי הוא נפל לי במקום שהייתי בו),אך הרגעתי את עצמי מהר וחשבתי איפה יכולתי להניח אותו ותוך זמן קצר נזכרתי ונרגעתי רק כשבדקתי ומצאתי אותו,אך הפעם לא 'קטלתי' את עצמי כמו ביום שישי והצלחתי להתרכז יותר בקלות-בניגוד ליום שישי,ולכן גם חשבתי יותר בהגיון; אך דבר אחד חשוב לי לציין - למרות שאולי זה 'יפגע בהשגיי' ושאולי 'אראה רע' עקב כך בעיניי כולם,והוא: שכתוצאה מאיבוד אותו תכשיט כעת אני בודקת הרבה יותר פעמים ביום שהתכשיטים נמצאים עליי(הגברתי את מס' הבדיקות),וידוע לי שזו 'תוצאה ישירה' של מה שקרה. מקווה שלמרות ש'סיימת את משמרתך' בכל-זאת תראי את תגובתי, שבוע נעים גם לך, משתנה