איזה סוג של טיפול אני צריך !?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/01/2007 | 15:48 | מאת: הראל

שלום לכם אנשים עוברת עליי התקופה הקשה ביותר בחיי ... היתה לי בת זוג של יותר מ4 שנים והיא חתכה אותי אחרי שאני עשיתי לה כל כך הרבה רע היא פתאום החליטה לקום וללכת ממני ... ובסוף גיליתי גם שהיא התנשקה עם מישהו אחרייי... כל כך כואב לי אני כל כך פצוע ... המצב עם המשפחה שלי לא כל כך תורם הם לא רוצים לעזור לי בכלום לא רוצים לקנות לי רכב שאני רוצה ... אני מרגיש שאני שוקע בדכאון ממושך כבר המון זמן .... תודה אם תעזרו לי .

06/01/2007 | 23:09 | מאת: משתנה

הראל שלום, אומנם איני אשת מקצוע אך אתן לך מספר עיצות ומקווה שיעזרו לך להגיע לפתרון; לדעתי קשה לענות על כך(למרות שבטוח שהקושי הוא רק שלי ושלליאת יהיה קל לענות על כך),כי אם אתה מעוניין בבירור(עמוק)של הסיבות למצבך('לחקור' את הסיבות שהביאו אותך לדיכאון),אז תיגש לטיפול פסיכודינאמי(שיחות בלבד),ואם אתה מעוניין לצאת מהדיכאון (כלומר: לעסוק בפעילויות ובשינוי מחשבות - שיגרמו לך לצאת מהדיכאון),אז תפנה לטיפול התנהגותי-קוגנטיבי, שהוא גם הרבה יותר ממוקד לפתרון בעיות ספציפיות,בד"כ תוך זמן קצר-יחסית- מהטיפול הפסיכודינאמי. מקווה שעזרתי, משתנה

06/01/2007 | 23:55 | מאת: ליאת מנדלבאום

הראל יקר, החיים הם בית ספר לא רע בכלל. אי אפשר לצפות שמישהו יישאר איתנו ויהיה נאמן לנו כאשר אנחנו פוגעים בו לאורך זמן. זה פשוט לא עובד. כנראה שגם הוריך מסרבים לשתף פעולה עם מה שנתפס בעיניהם כתובענות. מדוע, לדעתך, עליהם לקנות לך רכב? איני יודעת בן כמה אתה, אבל אם אתה מסוגל לנהוג, אתה ודאי מסוגל לעבוד ולהרוויח כסף כדי לקנות לעצמך מכונית. אישית, נדמה לי שהטיפול שיעזור לך הוא תקופה משמעותית של התנדבות למען אחרים, בה תוכל ללמוד על שמחת הנתינה לזולת. וברצינות, כדי להבין מדוע קשה לך לוותר על צרכיך המיידיים ומה קורה לך באינטראקציות חברתיות ובינאישיות, הכיוון הוא טיפול פרטני דינמי. בהצלחה ליאת

07/01/2007 | 13:24 | מאת: הראל

אממ ... באיזה מקום הרבה אמרו לי להתנדב לתת קצת טוב מעצמי כי זה דבר שכל כך הרבה זמן לא עשיתי אבל בייחוד החיים קשים לי עכשיו מאוד מאוד חשבתי אפילו על להתאבד אני מרגיש כאילו והייתי על פסגת העולם על האולימפוס ממש היתה לי את הילדה הכי מושלמת והרסתי אותה כואב לי לראות שהיא השתנתה שהיא נהייתה אפילו יותר רעה ממה שאני הייתי אליה זה הורס אותי שהיא אפילו לא רוצה לדבר איתי אפילו שעברו שלושה חודשים מהפעם האחרונה שדיברנו ונכון אני אולי מזל דגים טיפוסי שרגיל רק לקבל אבל הכי כואב לי שבסוף ניסיתי לתקן ולתת מעצמי היא כבר אמרה שזה מאוחר מדיי ? אני מרגיש שאפילו הנצח לא ירפא את כאביי כי עם הזמן רק הולך וכואב לי יותר הקטע הוא שהשקט הנפשי שלי יצא ממני אני לא יכול להתרכז יותר בכלום לא בלימודים לא לשבת בפוקוס אני כל הזמן אחוז תזזית ודאגה וקשה לי להשלים עם זה שהילדה שגדלנו יחדיו שמגיל 18 הייתי איתה וכיום אני עוד מעט בן 23 היא לא איתי אני מרגיש שאני ממש מתמוטט...

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית