ליאת

ליאת ליאת צריכה עזרה ואולי גם קצת עידוד. את זוכרת ששבוע שעבר כתבתי לך שבפגישה עם הפסיכולוגית שלי היא דיברה על משהו שאת כתבת לי עליו? בקיצור היא דיברה על הרגישות שלי. ובפגישה האחרונה הרגישות הזאת סיבכה אותי עד מעל הראש. כשאני רואה ושותקת הכל בסדר. אבל היא הזמינה אותי לדבר ואני נפלתי בפח ודיברתי. ואז נוצר מצב עקום. היא השתתקה. נעלמה לי. נכנסתי למקום לא לי. והייתה מבוכה קלה. אחר כך היא אמרה שהכל בסדר. אבל אני עדיין מרגישה רע עם מה שהיה. זה תחום כל כך אפור ומעצבן. אוף. נורית

נורית יקרה, כדי להשיב לך, דפדפתי שבועיים לאחור, כדי להיות בטוחה שלא פספסתי משהו. עדיין נותרה אצלי מידה של עמימות ביחס למה שקרה לך השבוע. את מספרת שאמרת דברים והצטערת עליהם בהמשך. המצב העקום שנוצר קצת לא ברור לי. יש המון דרכים למצב עקום. האם פגעת בה? האם הבעת את אהבתך? האם אמרת משהו אחד שהתפרש באופן אחר? האם היא פגעה בך? דיברת על מבוכה קלה, ואחריה הרגשה רעה שמלווה אותך עד עכשיו. את צודקת. אלה תחומים אפורים בהם אירועים מסוימים נצבעים בפרשנות שאנחנו נותנים להם, מבלי שנהיה לגמרי ערים לאפשרות של פרשנות אחרת. נדמה לי שהיכולת לחיות עם מבוכות קלות ועם עמימויות יכולה להביא איתה מרחב קיום משוחרר יותר ואפשרי יותר. כולנו, כך נדמה, עובדים על זה בטיפול ומחוצה לו. אם תרצי לספר עוד, אני כאן במהלך סוף השבוע. אני במקומך הייתי מתנחמת בחסדיו של החורף. מה את אומרת? ליאת

היי ליאת, את צודקת. לא הייתי ברורה. אחת ה'אנשות' מהפורום גם אמרה לי שאני לא ברורה. אולי כי אני לא ברורה לעצמי... היא לא פגעה בי. ואני לא הבעתי את אהבתי. למרות שאני מאוד אוהבת... והיא יודעת. אמרתי לה דברים שאני רואה *אצלה*. אני לא חושבת שפגעתי בה. אני חושבת שחדרתי למקום שאין לי מה לחפש בו. העניין הוא, שנכנסו לשם בגלל הפרשנויות השונות שאפשר לתת לארוע מסוים. היא אמרה שאני רואה ועודדה אותי לדבר. לא יודעת אם יצא ברור. אני לא בהירה לעצמי. וליאת, אני והחורף לא חברים. עדיין אוף. נורית