מטפלת ששכחה

את הפגישה שלנו. באתי לפגישה שקבענו שבוע קודם והיא שכחה שיש לנו פגישה וקבעה משהו אחר. אפילו לא הכניסה אותי לחדר שלה. חזרתי הביתה בשוק. אני לא רוצה לראות אותה יותר. היא אומנם צלצלה אחרי יומיים ואמרה שזה היה יום מבולבל לגמרי בשבילה אבל אמרתי לה שבשבילי הטפול נגמר. יכול להיות שאני מגזימה? כבר עברו שבועיים וכל כך כואב לי. זה לא שהיא שכחה אלא מה שעומד מאחורי זה שהיא שכחה. שהיא כנראה לא רוצה לראות אותי עד שמחקה אותי מן הזכרון שלה. זה ממש כואב. האם התגובה הזאת מוגזמת? למה אני מגיבה ככה? ניבה

ניבה יקרה, אני מבינה עד כמה זה יכול לפגוע כשהמטפלת שלך קבעה איתך פגישה ושכחה, אבל זה יכול לקרות, וגם מטפלים הם בני אדם. לא חבל לסיים את הטיפול בגלל טעות חד פעמית כזו של המטפלת שלך? אני בטוחה שהיא לא עשתה את זה בכוונה כדי לפגוע בך... אולי אני כותבת את זה כי אני השבוע פיספסתי פגישה. לא כי שכחתי, אלא כי התעוררתי 5 דקות אחרי שהפגישה הייתה אמורה להתחיל. והרגשתי נורא... את רואה, זה קורה... לשני הצדדים... גם למטפל וגם למטופל... מתגברים וממשיכים הלאה... שיהיה סוף שבוע נעים, פינוקיו (ישנוני :-)

היי ניבה, מצד אחד בא לי לצעוק להגנתה של המטפלת שלך ולבקש ממך לתת לה עוד הזדמנות מצד שני קל לי לבקש ממך דבר כזה כי זה קרה לך, מודה שאם המטפלת שלי הייתה שוכחת פגישה איתי הייתי בדיוק באותה דילמה שלך... אולי שווה לערוך מאזן כוחות בין הדברים שקיבלת ממנה לבין הפגישה שהיא שכחה לבדוק האם בסופו של דבר הרווח שלך מהעזיבה יהיה גדול יותר מההפסד. בהצלחה ושתפי בהחלטה שלך

ניבה , כל כך קשה להכיל סיטואציה כזו. אני מניחה שכמו תמיד יחזירו אותך פה בפורום לטיפול ולדבר על זה, למרות שלדעתי אין מחילה. מישהו מאיתנו שוכח לבוא לעבודה? אופס, הילדים בכיתה בלי מורה? הא, היא שכחה לבוא לעבודה. היה לה יום מבולבל. ורק אחרי יומיים היא התקשרה אליך? נראה שהיה יותר מיום מבולבל אחד. היא לא הכניסה אותך לחדר כי היה שם מטופל אחר מן הסתם. אני רואה לגמרי אחרת את האחריות של מטפל והאחריות של מטופל להגיע לפגישות, הרי ברור שהפגיעה היחידה של המטפלת של פינוקיו היא כספית, וגם כאן נראה לי הוגן שהיא תגבה את שכרה. מטפלת ששכחה פגישה היא חסרת רגישות ולא רק מבולבלת. היא שכחה בן אדם. בדרך כלל בן אדם נזקק, שמחכה לשעה הזו. יותר מדי מטופלים, עייפות, שחיקה. לכי חפשי לך מטפלת אמינה וטובה שתחזיר לך את האמון שמאוד קשה לייצר אותו וקל מאוד לאבדו. מכשפה

ניבה, קראתי את דברייך . אני מבינה את תחושת העלבון והכעס שלך כלפיה, ואת אי הרצון להמשיך להגיע לטיפול. אבל אפשר לחשוב על הדברים בצורה אחרת. בהנחה שאת אותה הניבה הקבועה כאן(אם לא אז סליחה..) אני זוכרת שהיית בטיפול טוב שצמחת בו ,וגדלת בו, ולכן אני חושבת שכן כדאי לחזור לטיפול, וללבן את הנושא יחד איתה בשיחה ב4 עיניים .לא בטלפון. זכרי שפסיכולוגים הם גם בני אדם,וככאלה הם שוכחים לפעמים פגישות שנקבעו, וזה שהמטפלת שלך שכחה את הפגישה שלכן לא בהכרח מעיד על כך שהיא שכחה *אותך* . כנראה שהיה לה יום מבולבל, וזה קורה וזה באמת לא נורא. לפחות מחמת הספק תגיעי לעוד פגישה ,תקשיבי למטפלת שלך , ואם תרגישי שלא מתאים לך להמשיך את לא חייבת.. יכול להיות שתגלי שמדובר באי הבנה שקרתה, שווה לנסות. בהצלחה