שקר בטיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לך אורנה. אני מטופלת כמעט שנה, אבל עדיין קשה לי להיחשף בפני המטפלת ואני אפילו לפעמים משקרת, או מחביאה פרטים קטנים. אני עדיין לא מוכנה להתמסרות הזו, להיות לגמרי חשופה ובידיים של מישהו אחר, למרות שאני יודעת שזה יעזור להתקדמות בטיפול. אבל ישנו צורך פנימי שאני חייבת להשאיר את דברי האינטימיים רק בשבילי ולא לשתף אחרים. וזה נראה לי לא עובד בטיפול פסיכולוגי. את הנושא הזה לא חשפתי אף פעם בטיפול, ואני לא יודעת אם אני אוכל בכלל. המטפלת מאוד נחמדה וסבלנית למרות ההתנגדות העזה שלי לטיפול. מה לעשות?
ומה את עושה כפסיכולוגית מול מטופלת שאומרת לך שהיא מחביאה ממך פרטים או משנה עובדות בכדי לא להיחשף? (נורא חשובה לי התשובה כאן) ולמה אני עושה את זה אם אני פניתי לטיפול בכוחות עצמי??
מלי יקרה, קשר טיפולי מפגיש אותנו בצורה מאוד חזקה עם קונפליקטים ישנים וחדשים סביב חשיפה, אינטימיות והאפשרות להינטש, ולפעמים באמת עושים 'שמיניות באוויר' כדי לא לגעת... במובן הזה השאלה שלך מאוד נוגעת ללב, משום שהיא משקפת את הקונפליקט בין חלקים שלך הרוצים ליצור עם המטפלת מגע אותנטי,לבין חלקים שלך שנזהרים ונשמרים לנפשם... זה בוודאי לא יפתיע אותך לקרוא שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא לנסות (באומץ ובנחישות), לפתוח את הדברים איתה. לגבי עצמי, כמו מרבית המטפלים, אני מנסה להקשיב לכל החלקים, ולעזור להם לגדול... לילה טוב, אורנה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
