על עוגמת נפש שגרמתי בעבר לאבא

היי רציתי לדבר על דבר שקרה לי בעבר. לפני 25 שנים כשהייתי בת 9 פגעתי באבא שלי, אמרתי לו שאני לא רוצה לראות אותו יותר והוא נעלב נורא. לא התכוונתי בכלל. הוא אדם חלש, מאוד בודד וקצת מופרע ולא יכול להילחם. אחר כך ההורים התגרשו. בנתיים במשך השנים, שמעתי שהוא נפצע במלחמה ב-82' ונשאר נכה. אני חושבת שזה קרה לו בגלל המצב הנפשי הקשה שהוא היה נתון בו ומי כמוני מכירה אותו. אחרי שעזבנו אותו לא נותר לו אף אחד בעולם והוא נשאר בין ארבע קירות. שמעתי גם עוד דברים, שיש עליו עיקולים כבדים ושהוא כולו בחובות. אני רוצה לפגוש אותו מאוד כי זה יעזור לביטחון שלי ואני לא יודעת איך לפצות אותו על עוגמת הנפש הזאת שעשיתי לו. אני חושבת שאם אני אבוא אליו הוא מאוד יכעס כי הוא מאוד נעלב אז. אני יודעת שהוא צודק, כי אז, לפני שנים, הוא ניסה ככל יכולתו להיות אבא טוב. וזה לא הגיע לו. מה עושים במקרה הזה של אי צדק? ואני חושבת שאני אלך לחפשו בקרוב.

גלית יקרה, שנים רבות של פרידה יכולות לחולל שינויים גדולים אצל אנשים. נפרדת מאבא כשהיית ילדה קטנה והיום, כאישה בוגרת, את רואה את הדברים אחרת, באור סלחני ורך יותר. במידה ותחליטי להוציא אל הפועל את החלטתך ולחדש את הקשר, עליך לזכור שעבור אדם מבוגר ופגיע, המפגש יכול להיות מטלטל מאד, ויש לעשותו - לכן - בזהירות, מתוך מוכנות לקשת רחבה מאד של תגובות אפשריות. לא ברור לי לגמרי מהי המוטיבציה שלך למפגש המתוכנן (דיברת על רצון לשקם את הביטחון העצמי שלך, אך גם על רצון לפצות את אבא). שתי המשאלות הללו נראות לי מעט 'גדולות' על המפגש הזה, ולטעמי יש מקום להתייעץ לפני כן עם איש מקצוע (פסיכולוג או עובדת סוציאלית) שיוכלו להכין את שניכם טוב יותר לקראת האיחוד. בהצלחה ליאת