שוב שלום

היי ליאת אני לא מאמין שעשיתי כזו שטות הייתה לי רק בת זוג אחת כמה שנים והיו לה כל מיני בעיות שגרמו לה לחוסר יכולת לקיים יחסי מין לפעמים חשבתי שהבעייה היא בי וזה תסכל אותי מאוד עודדתי אותה ועזרתי לה באיזשהו אופן נראה לי שאפילו רציתי להכין אותה לקשר אחר שהוא לא איתי....אחרי הפרידה מאוד פחדתי בשל חוסר הניסיון המיני שלי במיוחד אחרי שהייתה לי חברה מספר שנים ולא נהנו מחדירה וזה הכאיב לי מאוד ...היו מספר בנות שרצו אותי אבל התחמקתי מזה בטוענות מטופשות....ואלו שממש רציתי לא רצו אותי הייתי לבד לגמרי שנה + ללא חברים ללא כלום רק לחצים ודכאון ובסוף מצאתי את עצמי עם זונת רחוב הפכתי מאדם נקי פיסית לאדם שמסוכן לבוא עמו במגע מיני ....אני יודע שיש ים אנשים שהולכים לנערות ליווי ואחכ שוכבים עם החברות והנשים שלהם רק שלי לא נראה שאני יכול לעשות את זה...לא נראה לי שאני יכול להיות עם בחורה שאני אוהב להסתכל לה בפנים ולדעת שאני יכול להזיק לה......אני יודע שגם נשים עושות שטויות אבל הייתי אדם תמים ואיבדתי את זה וזה ממש כואב זה לא מרפה גם כשאני לא חושב על זה ההאווירה שיש לי בנשמה ובלב מקשה עליי אני מצטער שפגעתי באישה ובאדם אחר

MR BLUE היקר, הסיפור העצוב שלך מלווה אותנו, ואנחנו אותו, כבר זמן רב. אפשר, כמו שאתה יודע, 'לתקוף' אותו ברמת המציאות, כמו - לפנות לרופא המתמחה במחלות מדבקות, כדי לדעת אחת ולתמיד מה מידת המסוכנות שלך. - לעשות חשבון פשוט ולהבין שאם כל מי שביקר אצל זונה היה מפיץ מחלות מסוכנות אזי האנושות כבר הייתה נכחדת מן העולם. - למצוא בחורה שכבר 'נגועה' בזיהום כלשהו, ואין לה מה להפסיד מן הקשר איתך. ועוד כהנה וכהנה... נדמה לי שגם אתה מבין שדאגותיך חורגות מתחום המציאות, ומשקפות מציאות פנימית בה אתה נושא עמך כוח הרס רב עוצמה, המסוכן לך ולסביבתך. אני יודעת שאתה בטיפול טוב, ולכן מרשה לעצמי - לפחות כאן בפורום - להתענג על חברתך, להציע לך אוזן, ולשמוח בכל פעם שאתה מביא אלינו מעט סיפורים מן החוץ או מסייע לאחרים במילה טובה, ולהציע לך מעט נחמה כשקשה. הלוואי שיהיה לך שבוע קל יותר וחמים יותר מזה שחלף. ליאת

הי ליאת יקרה, לפני ששלחתי את הודעתי למיסטר בלו עוד הספקתי לצאת לסיבוב, להתקלח, וכהנה וכהנה. כל כך התמהמהתי בשליחת ההודעה, עד שלא ראיתי שכבר ענית. אילו הייתי רואה זאת מבעוד מועד, יש לשער שלא הייתי שולחת... עכשיו עולה בי חרטה. להתראות וסוף משמרת נעימה, נויה

אוי, מיסטר בלו, אני קוראת את הודעותיך מזה זמן רב ונדמה לי שהיום הצלחת לגעת בי יותר מאי פעם. [אולי פשוט מפני שהיום אני יכולה 'להתרווח' על הפורום ולקרוא בו (ובך) מתוך שקט פנימי]. ללא קשר אלי, נדמה לי שאפשר לזהות בהודעה של היום גוון מעט שונה: זו כבר לא רק החצייה של החיים ללפני ואחרי (אם כי אתה פותח ב"אני לא מאמין שעשיתי כזו שטות"), אלא אתה מאפשר לנו להציץ בקו מעט יותר המשכי בחייך שמרשה ליצור שלשלת סיבתית מ-ע-ט יותר מקיפה ולא להטיל את מלוא הכובד על 'מקרה הזונה'. אני חושבת שלא בכדי התחלת את התיאור בחברתך לשעבר אשר לא הצליחה לקיים אתך יחסי מין: אמנם *היא* לא הצליחה, אבל מרחב היחסים והמין היה משותף לשניכם. אני מנסה לדמיין כמה מתסכל ומסרס יכול להיות מצב מעין זה עבורך, כמה הוא יכול ליצור בלבול באשר למעמדך ולבטחונך המיני, כמה עלבון, תחושת חוסר יכולת ואין אונים הוא יכול להצמיח, וכמה טבעי בעצם 'לרוץ' אחר כך לזונה בשעת חולשה - דווקא לזונה - אולי כדי לוודא ש"הבעיה לא בי" מול גורם 'נייטרלי' שאינו מערב רגש, ואולי אולי כדי לשנוא את עצמי דרכה על כך שלא הצלחתי במקום שבו היתה נכונות, עדנה ואהבה (ועל עוד כמה דברים, יש להניח). אתה אומר שאחרי שנפרדת מחברתך דחית בנות שרצו אותך והיו לך זמינות. למה בעצם? - זה נראה כאילו שנקטת מהלך המנעותי עוד ל-פ-נ-י שהיתה בידך התואנה של הסוויץ' שהתחולל בך בעקבות הביקור אצל הזונה. למה אתה מחזיק כל כך בחזקה בסיפור הזה? למה אתה לא מאפשר לעצמך להשתחרר מהנטל הזה שלאורו אתה קורא את כל מהלך חייך? קשה לראות כיצד אתה ממשיך לכאוב שוב ושוב את הפצע הלא נכון... (ואני כמובן לא יודעת מהם הפצעים ה'נכונים'). סליחה סליחה סליחה אם טעיתי וסטיתי בהבנתי; סליחה אם חטאתי לאמת שלך. במבט לאחור ההודעה הזו נשמעת לי יומרנית ולא קשובה. אני מרגישה בכל זאת צורך לשלוח אותה - אולי מפני שאתה, בהודעתך, הצלחת לעורר בי התבוננות על הנטיות ההמנעותיות שלי עצמי. אני מקווה שזה בסדר, נויה

היי נויה הודעתך מבינה ונכונה....דחיתי נשים זה נכון אבל לא באלו שחשקה נפשי ברור שחוסר היכולת של האקסית והיחס שלה כלפיי אחרי הפרידה וחוסר היכולת למצוא קשר משמעותי גרמו לי לחשוב שאני לא ראוי לאהבה....כמו גם הרצון להיות כמו אותם האנשים שעושים דברים במחשכים ומפסיקים לערער בהם ולבדוק האם אני מסוגל להיות כזה.....לאחר הפרידה התחלתי לצאת למקומות המטורפים של תל אביב שם גילית עד כמה העולם מלא במין חופשי שבגלל עכבות ופחדים לא חוויתי וכל פעם שהייתי קרוב לחוויה מינית שכזו זה נמנע ממני בצורה מטופשת כלשהי בגללי או בשל נסיבות אחרות...זמן רב ניקר במוחי הרעיון של לתת לעצמי גזר דין מוות וגם להגיע למצב שהמין הוא שם נגיש זמין במרחק של X שקל....הפגיעה באישה הזו כאדם וכאישה מכאיבה לי מאוד והפגיעה בי בסיפור חיי ובאופיי התמים הנאיבי הילדותי משהו וטוב הלב נפגעו גם כן......תמיד הייתי טוב לב כלפי אחרים באותה תקופה חשבתי שתום הלב והתמימות זה משהו שפוגע בי אולי משום שלאורך החיים נשים שאהבתי התעללו בי והעדיפו כל מיני מנייאקים של היו משתינים עליהן גם אם הן היו עולות באש חשבתי על כל הדברים הרעים שחוויתי בתור ילד את יחס הנשים אליי חשבתי איך כל אותם פוליטיקאים רוצחים אנסים שודדים יכולים לעשות משהו רע ולהמשיך ליות עם זה במידה שהם לא נתפסים...וכנראה שאני לא קורצתי מהחומר הזה ובאמת גזרתי על עצמי גזר דין מוות בקשר לחברה ההיא הייתי מאוד תומך תמיד אמרתי לה שהבעייה היא אצלנו ושהיא נפלאה ויהיה בסדר המין איתה היה גרוע ותמיד קיננה בי המחשבה והתחושה שהיא לא נמשכה אליי ושזה מה שהפריע גם עם הזונה אגב המין לא היה משהו......והתחלתי לחשוב למה להיות צבוע הרי נולדתי מחורבן הרי מי שברא אותי לא נתן לי כלום ...אני מרגיש שמכרתי את עצמי בזול בנזיד עדשים וזה מה שכואב באמת אני חש שהיה לי המון אמנם קבלתי יחס מחורבן אבל אם הייתי ממתין קצת....אנשים אובים אותי אבל הם לא לוקחים אותי ברצינות אני אדם מאוד בודד שסם החיים שלו זה אהבתם של הזולת......נויה כלל לא נפגעתי ממכתבך אלא להפך הוא שידר המון חום שיהיה לך שבוע נפלא בחיבה אין קץ MR BLUE