ליאת יקרה,

בגלל שהזמנת כל כך יפה... :-) יש לי שאלה קטנה... נניח שאת מאפשרת למטופל/ת לכתוב לך מיילים מידי פעם, וכבדרך אגב הוא או היא נוהגים לסיים בכך שהם אוהבים אותך ומתגעגעים, או לכתוב לך שאת מאוד יקרה להם וכו' (אולי כי קשה להם להגיד לך את כל הדברים האלה, ויותר קל לכתוב, והם באמת נורא אוהבים ורוצים שתדעי)... האם זה מלחיץ אותך? לא נעים לך? מביך? בקיצור, אני צריכה להפסיק עם זה? והמיילים, אני צריכה להפסיק גם איתם, אני יודעת... אני מתפתה כל פעם מחדש... כל פעם מוצאת תירוץ... בערך כמו הכתיבה בפורום... :-) יש תקופות שאני מצליחה להימנע מזה, ויש תקופות שפחות... עכשיו כשאני שם יותר זה קצת יותר קל... אבל עדיין יש מעידות פה ושם :-) זה כבר יותר משאלה קטנה... נסחפתי :-) שיהיה סוף שבוע נעים, פינוקיו

פ-ינ-ו-ק-י-ו, פ-י-נ-ו-ק-י-ו, חכה לי פינוקיו...

פינוקיו יקרה (ובלה החביבה גם) גילויי אהבה או געגועים אינם מלחיצים או מביכים אותי, כל עוד הם נעשים בצורה תואמת, עם הלימה למשהו שקורה גם בחדר, במפגש (גם אם במפגש הפיזי אינם נאמרים כך). בעניין התקשורת בין המפגשים, כתבתי לא מזמן לנורית. ראי כאן. http://nana.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-6,xFT-605815,xFP-605875,m-Doctors,a-Forums.html שבת חמימה ונעימה ליאת