תלות

שלום אורנה, לאחרונה התחלנו לעבוד (אני והמטפלת שלי) על נושא שמאוד כואב, ודבר שנמנעתי מלדבר עליו שנים. הבעיה עכשיו שאני מרגישה צורך עז לפעמים לדבר איתה, שאני צריכה להיות שם יותר מאשר שעה בשבוע, אבל אני נמנעת מלהגיד לה את זה. ואפילו השבוע, שמתי אתגר בפני עצמי שלא להתקשר אליה באמצע השבוע (למרות שהיא מאפשרת לי להתקשר אליה תמיד) והצלחתי, למרות שאני רוצה נורא לדבר איתה. אני שונאת את הרגשת התלות הזו, ולא יודעת איך להתייחס אליה? תודה

שלום א.פ.ס.ח, הרגשת התלות היא עדות חשובה לתנועה בטיפול - לכך שאת מתקרבת, שאת נוגעת, שדברים בתוכך זזים ואת זקוקה לה שתחזיק ביחד איתך את התזוזה הזו. ההרגשה הזו מפגישה אותנו עם תחושות כואבות ומפחידות, עם חוויות חיים של אכזבה ונטישה, וזה באמת קשה. לכן, נשמע לי בסדר גמור "למהול" את התחושה הזו, כך שלא תצטרכי לחכות שבוע שלם בין פגישה לפגישה (זה המון זמן להיות עם התחושות האלה לבד!). כדאי לבדוק האם התחושה שלך תשתנה אם תעברו (לפחות לזמן מה) לשתי פגישות בשבוע. תעדכני אותנו? אורנה