כלתי

מזה כ-5 חודשים היחסים עם כלתי ואיתי (גם עם בעלי) לא טובים. אנחנו לא מדברות, היא לא באה אלינו כשאני מזמינה לארוחה,( הבן שלי כן מגיע), וזאת מהסיבה שסרבתי לבקשתם לעבור ולהתגורר בביתנו עם נכדתי בת השנתיים למשך כחצי שנה, עד שיסיימו את בניית ביתם. קרה שאנחנו נפגשים באירוע משפחתי כל שהוא, ואני מיוזמתי פונה אליה ואומרת "שלום" אך אין דיבורים מעבר לזה.היא גם בקשה בעבר שלא אטריד אותה בפניות טלפוניות, כל שהן.כל המצב הזה כואב לנו מאד, שכן אני לא רואה את נכדתי, אלא לעתים רחוקות, שהבן יכול ופנוי (הוא עצמאי) וזה משפיע על בריאותי לרעה.אודה על הצעתך בענין.

רחל, ערב טוב, אני בהחלט יכול להבין את המצוקה שאת שרויה בה. לפעמים אין הרבה מה לעשות אלא לתת לזמן לעשות את שלו ולעשות מחוות שיפשירו את אהיחסים. וכאן ישנה נקודה חשובה, האם כלתך מבינה מדוע סירבת. האם בנך מבין. האם את שלמה עם החלטתך והיית עושה אותה שוב. אלו שאלות חשובות שאף פעם לא מאוחר לחשוב ולתת עליהן תשובות קודם כל לעצמך. אז אולי תוכלי לדעת כיצד לנהוג כדי לפשר. אני מניח שגם לבנך זה לא פשוט ואולי את יכולה גם לשתף אותו בתחושותייך. מקווה שעזרתי, דרור