שאלה

לדרור, איך אתם המטפלים מרגישים לאור הזדקקות, אהבה, רצון חזק לקשר מצד מטופלת? מעבר למה שנאמר בשיחה הטיפולית, האם אתם נבוכים מכך, שמחים, אוהבים, רוצים את הקשר הזה והרגשות האלה או שזה מעיק עליכם או טריוויאלי בכלל כי זה חלק המטיפול? כתבתי בלשון רבים אבל בעצם מעניינת אותי דעה או השקפה פרטית של אחד ממנהלי הפורום....... תודה

אני מתכוונת, האם הפרה רוצה להניק כפי שהעגל רוצה לינוק? האם כמטפלים אתם רוצים לחבק מטופל שרוצה להיות מחובק?

יעל שלום, השאלה שלך חשובה, אבל התושבה עליה אינה פשוטה. ראשית עליי לומר שכל מקרה לגופו, לעיתים הפרה רוצה להיניק יותר משהעגל רוצה לינוק ולעיתים ההיפך. הדברים יכולים גם להשתנות במהלך טיפול. אני בדעה שבטיפול טוב, לא יכול להיות מצב בו המטפל או המטפלת יישארו אדישים להצהרות כאלו מצד המטופל. וגם אם יישארו אדישים זהו סוג של רגש מול המטופל. עם זאת חשוב להבחין בין מה שהמטפל מרגיש לבין מה שיוצא החוצה, שכן גם אם הוא היה רוצה לחבק את המטופל, חיבוק כזה בפועל היה פוגע בטיפול. מקווה שעניתי לשאלה שלך, דרור