לאורנה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אורנה שלום, בעיקבות 'הערה בונה' של משתתפ/ת אנונימי/ת אתמול,שבקצב הזה שאני נכנסת לפורום לא אצליח להיגמל ממנו,חשבתי על כך ושמתי-לב שבאמת בימים האחרונים (עקב מצב-רוח מדוכדך מאוד) אני נכנסת יותר לפורום ונעזרתי גם בעצותיהם האדיבות של ליאת ושל דרור,שעזרו לי מאוד ב'שעות הקשות' שחוויתי; הבעיה היא שמאז יום חמישי אני מרגישה צורך עז יותר ותכוף יותר להיכנס לפורום הן כדי לבדוק תשובות ותגובות ומספר פעמים אף קראתי (אך בריפרוף-השתדלתי לא להעמיק) שאלות ותשובות של אחרים, ואני עושה זאת מספר פעמים ביום כשמתאפשר לי,אך כשאני מחכה לתשובה אני בודקת בתכיפות רבה יותר, שאלתי היא : האם זה אומר ש'התמכרתי' מחדש לפורום ושאחזור בקרוב למצבי הקודם?(שהיה לפני שנסעתי לחו"ל) או שאיני צריכה להילחץ מכך- ושבוע אחד של דיכדוך לא מעיד על ההמשך? אני במעיין דילמה כי מצד-אחד זה עוזר לי ומרגיע אותי כשאני נעזרת בכם בעת משבר, אך מצד-שני איני רוצה להכניס את עצמי חזרה לדכדוך שהיתי בו בעבר עקב 'הגלישה האובססיבית' שלי; אשמח לשמוע מה דעתך בעיניין,ואני מתנצלת מראש אם העמדתי אותך בכך במצב לא נעים. בינתיי אני מסתירה מבני-משפחתי את חזרתי לגלוש בפורומים וגם לפסיכיאטר רק השבוע סיפרתי על כך,ולפי תגובתו הבנתי שזה איכזב אותו. בתודה מראש, משתנה
שלום משתנה, אני חושבת שכדאי לך לבדוק בתוך עצמך מה תפקידו של הפורום מבחינתך ומה הוא משרת בשלב הנוכחי. אם תגיעי למסקנה שהוא מהווה תמיכה בעיתות דכדוך, ניחא... אם תגיעי למסקנה שהוא הולך ותופס מקום משמעותי מדי (בדומה למה שקרה בעבר), כדאי לעצור את התהליך בעודו באיבו. רק את תוכלי לתת תשובה על כך, ואני רוצה לומר לך שאני מאוד סומכת על יכולתך למצוא את התשובה הפנימית לכך ולהתמודד עם הדברים. בהצלחה, אורנה
אורנה ראשית-כל תודה על תשובתך, שנית - אפשר לחלק את שימושי בפורום למספר חלקים מאז שחזרתי אליו,כי בהתחלה נכנסתי רק 'להגיד שלום' ל'חברותיי הוירטואליות' ולכם המנחים/ות,וואז נכנסתי רק לקרוא תגובות בהמשך נכנסתי מידי פעם(כל מספר ימים) לקרוא שאלות ותשובות שאולי יעניינו אותי(ורק אם 'נתקלתי' בכותרת שמשכה את תשומ-ליבי נכנסתי),ומשבוע שעבר-שהתחיל הדכדוך,גם דרגת 'התמכרותי' לפורום 'החמירה' כי אז כבר כתבתי ונכנסתי מספר פעמים ביום לפורום,ותכיפות הבדיקות רק גברה. וכעת אני יכולה לומר שהפורום עבורי נוטה לכיוון תפיסת מקום משמעותי מידי בסדר-היום שלי,אך זה עדיין לא כמו בעבר,זה עדיין הרבה פחות מבעבר,אך מפחיד אותי שמיום ליום זה 'מחריף',ןלכן אשתדל להפסיק עם שאלותיי,הבעיה היא שבמצ-רוחי המדוכדך זו עבורהגם להיות בעיה עבורי; אך את צודקת שהתשובה היא רק בידיי ואדע איך לווסת הכל כך ש'לא אתמכר מחדש'. מקווה שתקראי זאת (כי הבנתי שהמשמרת של הסתיימה), ליאת-אשמח אם גם את ודרור תהיו מעודכנים לגבי בעייתי זו; ושלא תבינו לא נכון,כשאני מחליטה לשאול משהו אישי זה אחרי לבטים רבים,ואיני רוצה שלא תענו לי בגלל זה,אך פשוט חשוב לי שתדעו על נטייתי זו ל'להתמכרות לפורום'(ליאת -את בטח זוכרת זאת). משתנה