לדרור-בעיה

דרור שלום,איני יודעת אם אתה מכיר את 'הסיפור' שלי,אני בחורה בת 30+,שסובלת מ- OCD ובשנתיים האחרונות איני עובדת,עקב 'תאונת-עבודה' שהיתה לי ושהביאה לפיטוריי,בחודשים האחרונים הפסקתי בכלל לגלוש בפורום,עקב 'התמכרות' שהיתה לי לפורום(שביזבזה לי שעות רבות),וכעת חזרתי 'במינון נמוך' ואני מקווה שזה ישאר כך,כי איני רוצה לחזור למצב הקודם שהיתי בו. אך אני מקוווה שלא הלאייתי אותך בסיפורים על העבר,כי מה שחשוב לי זה איך פותרים את בעייתי העכשווית,שהיא שכולם מאוכזבים ממני(הייתי בעבר אצל פסיכיאטר בטיפול גם תרופתי,אך כיוון שלא עזר ואף הזיק הפסקתי איתו,אך נשארתי בקשר רציף עם הפסיכיאטר); אתמול אחרי ששיתפתי אותו בתחושת העצב ששורה עליי בימים האחרונים,ובייאוש מהכל ובכך שחזרתי לפורומים הפסיכולוגיים/אפילו שזה חלקית/ וכשלא ידעתי מה לענות לו - למה אני מרגישה עצובה,הוא אמר שהוא מרגיש שהוא כל הזמן חוזר על עצמו (בשיחות איתי) ושזה לא מועיל לי,ושהוא מאוכזב ממני,וזו פעם ראשונה שהוא אמר לי דבר כזה,כי בד"כ הוא אומר לי שהוא גאה בי(כשאני עושה משהוא),ועבורי לשמוע זאת ממנו זה כמו לאבד את 'האור היחיד שאני רואה בקצה המנהרה, או את 'עוגן ההצלה' שלי,ונושא זה לא מפסיק להטריד אותי מאז שהוא אמר לי זאת. הבעיה היא שכולם מאוכזבים ממני ואני מודעת לכך- לא עובדת,ללא בן-זוג,לא מחפשת עבודה,ואני מרגישה כאילו חיי 'דוהרים למטה במידרון עמוק ותלולמאוד ואין מי שיעצור אותם לפני שיתרסקו',ותאמין לי שאיני מגזימה בתיאור הרגשתי כי אני מרגישה כאילו מתחוללל אצלי 'גיהנום' במחשבות בפנים,ואני ממש מיואשת מכך,אך כלפי חוץ איני מראה זאת לאף-אחד ובטח שלא לבני משפחתי ובמיוחד לא לאחי הגדול (שאיך שאנחנו נמצאים באותו חדר אנחנו מיד רבים) ושבכל ריב קטן איתו אני ישר 'זוכה' לכינוי 'אפס חסרת תעסוקה',שבפניו בטוח שלא אחשוף את רגשותיי.נמאס לי מ'לשחק אותה' ליד כולם.אודה לך אם תוכל לייעץ לי איך לעבור את הזמן הקשה הזה-שכולם מאוכזבים ממני. בתודה מראש, משתנה

משתנה, מעניין אותי למה את מתכוונת בהתמכרות לפורום אני חושבת שאני גם מכורה על אף שאין לי כינויי קבוע בפורום כשאני שואלת שאלה או מגיבה לאחרים אני יכולה להכנס לפורום עשרות פעמים בדקה על מנת לראות אם ענו לי או הגיבו אני מוצאת את עצמי מתחרטת על כך שכתבתי בפורום, מכייון שאני לא מצליחה לעשות כלום בזמן עד שמשיבים לי זה גם מה שעובר עלייך, את גם בודקת מאות פעמים אם ענו לך? חג שמח

כן זו היתה כוונתי ב'התמכרות לפורום',זה מה שהיה עבורי 'בתקופה ההיא' כשימים שלמים ישבתי 'מרותקת למחשב' וכמעט ולא הצלחתי לעשות שום-דבר אחר,וכן- גם אני בדקתי עשרות ומאות פעמים ביום אם ענו לי ואם היו תגובות חדשות,אך הבעיה עבורי היתה שגם נכנסתי למצב-רוח מדוכדך יותר מכל בעיה שאחד מהמשתתפים האחרים שאל,והדכאון שהיה לי העמיק. כעת,אחרי ש'ניגמלתי' ולא נכנסתי חודשים לפורום,איני נכנסת יום-יום(ביומיים-שלושה האחרונים כן,עקב מצב-הרוח המדוכדך שנכנסתי אליו),אלא רק פעם במספר ימים,ואם בימים האחרונים נכנסתי כל יום,אז זה גם לא 'כל הזמן' אלא מספר פעמים ביום- מתי שיוצא לי,וגם זה רק כדי לראות אם הגיבו לי,ובניגוד לעבר - איני 'נקשרת' יותר לבעיות של האחרים,כדי לא לדכדך את עצמי יותר,ולכן-למרות הסקרנות כמעט ואיני קוראת בכלל שאלות ותשובות של אחרים,שיכולות להעיב על מצב-רוחי. להתראות, מאחלת לך גם 'היגמלות מוצלחת', משתנה

משתנה שלום, קראתי בעיון את דברייך, והקדשתי לכך מחשבה רבה. למרות שאין לי פתרון קסם למה שנראה כמצב רגשי מורכב, ישנן כמה מחשבות שאולי יעזרו לך. מדברייך עולה שהקושי העכשווי הגיע לאחר שהפסיכיאטר אמר לך שהוא מאוכזב ממך. את אומרת שהוא האור היחיד, אך האם הצלחת לדבר איתו על כך, על המשמעות של אמירה זו. נראה לי שבירור כזה יהיה חשוב עבורך. בדקי עם עצמך ואיתו האם את חשה במבחן, את מי את צריכה לא לאכזב אותו או אותך, למה כל כך חשוב לך שיהיה גאה בך. מעבר לכך את אומרת שחייך תקועים, ללא עבודה חברים וכו', האם בעבר זה לא היה כך? ואם כן מה השתנה. אני מקווה שחלק מהמחשבות יעזרו לך, שכן האדם שאת צריכה לא לאכזב זה את עצמך, אבל בשביל זה את צריכה להבין למה את ממשיכה לאכזב קודם כל את עצמך דרור

וואוו! היממת אותי בתשובתך,קראתי אותה מספר פעמים וקלטתי שהיא מורכבת מאוד ושאם אצליח לענות על השאלות שהעליית בה,אוכל לשפר את חיי ואולי גם אצליח 'להחזירם למסלול'; כרגע נראה לי קשה מאוד אפילו לחשוב על השאלות עצמן ובטח שלא על תשובות להן. נקודה אחת שהעליית היתה מוסתרת מעיניי עד עכשיו והיא:למה כ"כ חשוב לי שהפסיכיאטר שלי יהיה גאה בי? וגם באמת לא ברור לי למה אני מאכזבת את עצמי שוב ושוב. יש לי הרבה חומר למחשבה,וזה ממש מפחיד אותי שאולי(כמו מה שקורה בד"כ)אמנע אפילו מלחשוב על השאלות שהצגת בפניי,כדי לא להאלץ להתמודד עם האמת,ואז שוב אחזור ל'נקודת ההתחלה',או לחלופין מפחיד אותי שלא אצליח לישון בלילה (כמו ברוב הלילות-שתמיד אני הולכת לישון מאוחר מאוד והשינה שלי לא רציפה) ושנושא זה יטריד אותי מאוד. תודה, וחג-שמח, משתנה