מרימה ידיים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

15/12/2006 | 19:32 | מאת: יערה

התיעצתי קודם בקשר לבתי בת ה-10 שאינה מתאמצת להתמודד עם בעיות שדורשות יותר , נעניתי ע"י ד"ר אורנה ראובן שכדאי להכניסה לאומנות פלסטית, או מוסיק ה או תנועה, שאלתי היא : האם זה כמו חוג אומנות? כי אם כן היא בחוג כזה, והאם זה מוסיקה כגון לימוד נגינה ? ואם תנועה זהו חוג רגיל של מחול או שאלה חוגים עם תוכן אחר , ואם כן כיצד אני מגיעה למקומות כאלה.? תודה יערה

15/12/2006 | 20:58 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום יערה, התשובה הגורפת לשאלותייך היא: לא! טיפול באמנות, מוזיקה או תנועה אינו דומה לחוג אמנות, לשיעור נגינה או לשיעור מחול. מדובר בשעה טיפולית לכל דבר, שאמצעי הביטוי העיקרי בו הוא לא מילולי. הדגש אינו על התוצר המוגמר, הגם שדרכו ובעזרתו מצליחים (יש לקוות) להגיע אל אותם אזורי נפש פגיעים, גם ללא מילים. המטפל ההבעתי עובר הכשרה ממושכת גם בפסיכולוגיה, והוא יודע לרתום את הכלי שברשותו לקידום המטופל. בניגוד לערוץ המילולי הכה שגור, בתחומים ההבעתיים המטופל מוזמן למרחב חדש ולא מוכר, ודווקא בשל כך מתאפשרת עקיפה של ההגנות וההתנגדויות המוכרות כל כך בטיפול המסורתי. אגב, באתר זה ישנו פורום בנושא, ואולי שווה לך לבקר בו. אם תרצי המלצות על מטפלים בהבעה תוכלי לפנות אלי למייל האישי, לכתוב באיזה אזור את גרה, ואנסה לסייע לך. בברכה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית