לליאת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ליאת שלום, אומנם אמרתי שלא אכתוב או אשאל שאלות על עצמי בפורום (כדי לא 'להתמכר'מחדש) ,אך כעת אני מרגישה שעצוב לי מאוד,למרות שבפועל(חוץ מזה שאני עדיין לא עובדת ואין לי בן-זוג),אין לי סיבה להרגיש כך; איני יודעת אם תחושה זו קשורה לעובדת היותי במחזור כרגע,או מסיבה אחרת,אני רק יודעת שאולי כמה מילות עידוד או עיצות ממך יעזרו לי לעבור את הזמן הקשה הזה.על רגשות אילו איני מסוגלת לדבר עם אף-אחד ובטח שלא עם הוריי. בתודה מראש, ובברכת חג-שמח, משתנה
משתנה יקרה, יש לכולנו ימים קשים. עצב, עגמומי ומעיק ככל שיהיה, הוא חלק מרכזי ולגיטימי ברפרטואר הרגשי שלנו. נסי לא לסלק אותו בכל מחיר, אלא להקשיב לו, ולנסות להבין למה ועל מה הוא שולח את זרועותיו הכהות דווקא היום. אם יורשה לי וידוי קטן, אישי מאד. הרבה מאד דברים טובים התחילו לקרות בחיי דווקא כאשר למדתי לעשות מקום לעצב, לא לפחד ממנו. גם אצלי יש שעות, ימים ומועדים ספציפיים, בהם העצב יורד, צפוי ולא צפוי כאחד, נוכח עד כאב פיזי ממש. למדתי שאם לא נאבקים בו, הוא עוזב לבסוף, ומשאיר אחריו משהו מאד נקי ומאד מאפשר. אם תרצי, אהיה כאן במהלך סוף השבוע, פה ושם, כדי לדעת מה שלומך. ליאת
תודה ליאת,באמת נראה לי שאשתמש בהצעתך לקבלת תמיכתך בסוף-השבוע - אם ארגיש צורך. כשאני חושבת על כך כעת ואיני מבינה למה אך מאז שהחלתי לקרוא את תשובתך הופיעו לי דמעות בעיניים,אני חושבת על סיבה גדולה שעוררה את העצב הזה,וכאילו 'חשפה בגדול' את כל חולשותיי,והיא חתונה של קרובים שבה השתתפתי,ושהבהירה לי עד כמה מצבי הנוכחי 'עגום' כעת - מכל הבחינות - זוגית,חברתית (אפילו עם בני-משפחה הכל כבר השתנה לרעה ולא כמו פעם; אני מרגישה מרוחקת מאוד מכולם ובודדה), ובנוסף לכל הצרות גם הריבים עם אחי לא תורמים למצב-רוחי,וחלק מהם זה כי קשה לו להבין שבמחזור(וגם עקב ה-OCD) צריכים לשמור יותר על היגיינה,ולהתקלח אפילו שלוש פעמים ביום{וגם עקב 'בעית-הנקיון' שממנה אני סובלת אני מרגישה שאני חייבת להתקלח אחרי שיצאתי מהבית (אפילו אם זה רק לשעתיים),ובמחזור בעיה זו מחמירה}. אומנם איני חייבת לו 'דין-וחשבון' על הדלקת הדודים ומספר המקלחות שאעשה וכו',אך הוא מקומם את הוריי נגדי ואז מתחיל ריב. אז לא יודעת - אולי גם חוסר ההבנה של אחי אותי והעובדה שהוא מכנה אותי רוב הזמן 'פסיכית'- כשמתעוררת 'בעית הנקיון' שלי, וההכרה שמצב זה איתו לעוולם לא ישתנה אלא אם אני אשתנה,גם זה גורם לי לעצב,כי מה יקרה אם לא אצליח להשתנות. מצטערת על כך ש'השלכתי עלייך' את רוב צרותיי כך,ואני מקווה שזה בסדר שהכנסתי גם נושאים שקשורים לבעיית הOCD ואולי לא ישירות לעצב, משתנה משתנה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
