הסכם

ערב טוב אורנה, היה לי הסכם עם המטפלת מאחר שעברתי תקופה קשה בטיפול, שאפשר לשלוח לה SMS אם אני רוצה להגיד לה משהו... אני לא עוברת את הגבולות שלי (לא בזמן משלוח ההודעות, לא באורכן, ולא בכמותן), אבל אני מרגישה לפעמים שהיא מתעלמת ממני, וזה נורא פוגע בי. אבל היא תמיד מתייחסת לזה בפגישה שלאחרי, אבל אני יושבת לפעמים ומחכה לתשובה שלה, אבל היא לא עונה, ולא נעים לי להתקשר. היא הסבירה לי פעם שזה דרכי המיוחדת אולי בלהתקרב ולהתמסר אליה והיא מכבדת את זה ורואה בזה משהו מיוחד. ולמרות שהיא יודעת את הקושי שלי בלהפתח וליצור קשר חדש, וברגע שאני מנסה היא מתעלמת, אז איך אני אוכל להצליח בקשרים מחוץ לחדר הטיפולי אם דבר כזה קורה במקום "הכי בטוח" .

שלום נועה, אני מודה לך על השאלה ששלחת, משום שהיא חושפת משהו מהבעייתיות שקיימת דווקא בהרחבת הקשר עם המטפל מעבר לפגישה הטיפולית. השאלות עד כה עסקו בכאב סביב המוגבלות של הקשר, והנה שאלה שמצביעה על כך שזה יכול להיות כואב ומאכזב גם לפתוח את הקשר לאפשרויות חדשות... אני מאמינה שהמטפלת שלך לא עונה מייד לכל SMS שלך משום שהיא עסוקה, ולא משום ש"לא בא לה". אבל, את כמובן לא יכולה לדעת זאת... בניגוד לפגישה הטיפולית בה היא כ-ו-ל-ה שלך, מחוץ לפגישה יש למטפלת שלך עוד עניינים על הראש... וזה יכול להיות מכאיב, וזה בהחלט כר פורה במיוחד להשלכות... זה לא אומר שאי אפשר להחליט על אמצעים שונים (כמו שיחת טלפון, SMS או מייל), שיתמכו במטופלים בין הפגישות, אבל בעיניי חשוב להכיר גם בפוטנציאל הבעייתי של הדברים, ולדבר לדבר לדבר אותו בפגישות עצמן. מה דעתך? תדברי איתה? לילה טוב, אורנה