מבולבלת

כבר די הרבה זמן לא כתבתי כאן... מנבירה בפורום מצאתי את הודעתי האחרונה:http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-6,xPG-630,xFT-579255,xFP-579284,m-Doctors,a-Forums.html ובכן, כרגע אני לא בטיפול, מאד מבולבלת, שוכחת הרבה דברים, בנוסף עברתי דירה והשותפה שלי בקושי נמצאת-וכשהיא כבר נמצאת- אנחנו בקושי מדברות, אין לי "חיבור" איתה... בכל אופן, אני מרגישה כ"כ לבד. יש לי מין כשרון להתחבר תמיד לאנשים הלא נכונים, אבל אני לא מנתקת קשר כי עדיף את זה מלהיות לבד...

שלום **, קראתי גם את מה שכתבת בעבר, ואיכשהו נשארתי עם התחושה שהיום עצוב יותר, לבד יותר. חשבתי על כך שאולי נעת לכיוון הכואב (כתבת שאת תמיד נעה בין הקצוות). אני רוצה לחזק אותך ולהזכיר שזה אף-פעם לא מאוחר לחזור לטיפול, או להתנסות בקשר טיפולי אחר. בעיניי, זה אחד הדברים החשובים ביותר שתוכלי לתת לעצמך. שיהיה פחות לבד, אורנה

תודה על התגובה... אני אכן חושבת לחזור לטיפול, אך מרגישה שאני צריכה קצת זמן "להתאפס", וכמו כן אני יודעת שהמשך של טיפול ידרוש ממני עוד יותר כוחות ממה שנדרש ממני עד עתה -זה גרם לי לא להשקיע בלימודים, כי הייתי צריכה זמן להכיל/לעכל את הדברים- לא יודעת איך לקרוא לזה בדיוק, וגם היו הרבה תקופות שכל מפגש גרר כמובן מחשבות, שפשוט סחטו אותי גם נפשית אך גם פיזית כך שזה היה די בלתי אפשרי לעסוק בדברים אחרים מרוב תשישות.זכור לי במיוחד שבוע בו לא הצלחתי להפסיק לבכות, גם מול מרצים בכיתה... מה שקורה לי עכשיו זה דבר דומה, אך מהכיוון ההפוך- כמעט כל דבר שאני עושה גורם לי לעייפות ותשישות פיזית ממשית (מבחינה רפואית כמובן הכל בסדר, כלומר- אלו אספקטים נפשיים שגורמים לסימפטומים רגשיים), שוכחת לאכול לפעמים ועוד. אני חושבת שתוספת של טיפול כרגע פשוט תמוטט אותי מכל הבחינות- גם פיזית וגם נפשית, ואין לי כ"כ זמן להכיל או להרגיש ולעשות כ"כ הרבה דברים בו זמנית... ככה שאני חושבת לסיים את השנה הזו (מבחינת הלימודים), ואולי בקיץ (אז אני אקח קורס יחיד, ונראה לי שאחפש עבודה קלילה) אתחיל שוב בטיפול ואמשיך אותו לתוך הסמסטר האחרון ללימודים (הסמסטר שאחרי הקיץ הבא- בלתי יאומן שהתואר כבר מסתיים, ואני מרגישה שלא עשיתי את המקסימום-ואפילו לא חצי מהמקסימום, לכן אני מעדיפה עכשיו לנסות להתרכז בלימודים...).