איך אפשר לדעת

היי ליאת... מה שלומך? עוד פעם אני עם שאלותי והתלבטותיי הבלתי נגמרים.. אני לא מצליחה להחליט אם המטפלת מספיק טובה בשבילי או שאינה מתאימה... אני לא רוצה שתדברי על כימיה בין מטפלת-למטופלת כי זה תלוי במצב הרוח, בדברים שנאמרים בפגישה...אין...כאילו כל פעם זה משהו אחר, לפעמים אני נורא שמחה שהלכתי ולפעמים אני לא מבינה בכלל מה אני עושה שם, ואם איכפת לה או שאני עוד שעת עבודה, בדיוק כמו מלצר, או פקיד או כל אחד שעובד בשביל להעביר שעה ועוד שעה ועוד שעה... אני לא מתקדמת, אולי ביחס איתה אני פחות בישנית...אבל שום דבר לא זז בכל הבעיות שהצגתי בפגישה הראשונה. היא מצפה שאני אתחיל בשינוים, אבל אני לא מרגישה שום שינוי פנימי, נכון שדיברנו על הדברים שמציקים לי למשל בנושא מסוים אבל שום דבר לא השתנה בהתייחסותי לגבי אותו נושא... אז מה אני עושה, האם להמשיך (כי אם אני אצא משם, לא נראה לי שאעבור את חווית הטיפול הזאת עוד פעם, כי ממילא היה לי נורא קשה להתחבר למשיהי מאוד זרה ולדבר איתה על דברים אינטימיים)? או לפי מה שתיארתי היא באמת אינה מתאימה לי? אני לא מצליחה להחליט אחרי כמעט שנה של טיפול? (יש לציין שזו הפעם הראשונה שאני פונה לטיפול אחרי שנים של התלבטות) תודה שיהיה לך אחלה ערב

ערב טוב, כמו שאת ודאי מנחשת, לא אוכל לענות על שאלותייך במקומך. אני מזמינה אותך, עם זאת, להתבונן בסוג ייחודי של ניסוח, שיכול ללמד - אולי - משהו על עמדתך ביחס לעצמך ובכלל. את אומרת- אני לא רוצה שתדברי על... שום דבר לא זז... אני לא מרגישה שום שינוי פנימי... שום דבר לא השתנה בהתייחסותי לגבי אותו נושא... אם אני אצא משם, לא נראה לי ש... ממילא היה לי נורא קשה... יש כאן המון קביעות נחרצות, שגם אם אינו כתוב שם, שומעים סימן קריאה בצידן. טיפול אינו עניין נחרץ. בטיפול אנחנו נכנסים לאזור חדש, של סימני שאלה, של ניואנסים, של צעדים קטנים ועדינים. עולה לי פתאום אסוציאציה קצת קשה ומורבידית, של אנשי יחידות ההצלה הצהליות, המנסים לחפש ניצולים מתחת להריסות. אף אחד לא עובד שם עם בולדוזרים. זוהי עבודה איטית וזהירה, תוך הקשבה דרוכה לכל אות חיים שאולי יישמע תחת ההריסות. כשאת פונה ללכת הביתה "כי אין כאן כלום, אין אות חיים, כלום לא זז וממילא נורא קשה לי", את עלולה להחמיץ אותות חיים שמשוועים לעזרה מתחת לאותן שכבות אכזריות וקשות. אני לא יודעת מה תחליטי לעשות, אבל הייתי שמחה לו היית מעט יותר רכה אל עצמך ואל ההישגים הקטנים שהצלחת בכל זאת. שלך ליאת