........

אני בכלא של עצמי.אף אחד לא מבין על מה אני מדברת.נמאס.אני לא יכולה לסבול את ה"רעש" הזה.

אוי ויק ויק, עדיין קשה לך נורא. לפעמים, גם כשאנשים רוצים נורא לעזור, הם לא יודעים איך. הם לא מבינים. לפעמים אנחנו באמת כלואים בין חומות של כאב, מרגישים שרק נס יוכל להצניח אלינו ישועה. מה דעתך לגייס עוד מאמץ קטן, ולשלוח רמזים קטנים למי שרוצה לעזור, איך בכל זאת אפשר? מאחלת לך שיגיעו מהר ימים של שקט. ליאת

האמיני לי הרמזים רבים ועבים.אם אצטרך לרמוז עוד...זה יהיה חבל.אולי לא תמיד יש מוצא. אגב,למרות הפורום המכיל.. "אוי ויק ויק..".. זה נשמע לא נעים,אפילו מעליב.כמו "את עדיין פה"...בערך.אתם מפלט נגיש ושמיש,לעתים מציל חיים בעיניי, ולא איזה מקום להעביר בו רגעי פנאי...