סתם לכתוב לכם
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי ליאת, אני לא יודעת. משהו כאן מרגיש כאילו הפורום יצא מכלל איזון בעקבות עזיבתו של גדעון ובעקבות חלוקת הזמנים הלא מוסדרת עדין בינך לבין אורנה (וגרורותיה). כאילו צריך להתכייל מחדש, לחפש 'אפס' אחר בסקאלה. זה יקרה - אני יודעת. וכשזה יקרה זה מן הסתם יכניס בפורום ניחוחות רעננים. ובינתיים אני עצובה משהו בהיכנסי לכאן. לא ברור למה. אולי סוג של פרידה מדגם ישן?! בודלר אמר ש "לעזוב/להפרד זה כמו למות קצת". האם זו רק אני ומה שמתרחש בעולמי הפנימי? מצחיק - אפילו נדמה לי שהמשתתפות הישנות זקפו ראש לנוכח תחושה דומה. כתבתי סתם. היה לי צורך לכתוב. נויה
נויה יקרה, אני מסכימה איתך. משהו אכן קרה. גדעון עזב אותנו, ועד שיבוא לו מחליף (לא תחליף!) אורנה ואני נתחלק בינינו בימים שבת וראשון. העצב על עזיבתו בהחלט מורגש ונוכח. הפורום אכן עובר שינויים, לא רק בהרכב המנהלים. האם יש כאן משהו נוסף? מקווה שלא תכעסי אם אנצל את האכסניה הקטנה שלך, כדי להזמין את האחרים, וותיקים וחדשים, לכתוב מה הם מרגישים. לאן ולמה נעלמו (אם נעלמו), ואיך היו רוצים להמשיך מכאן. תודה לך, נויה ליאת
אני נכנסת לכאן באופן די קבוע כדי להרגיע את שדי הטיפול שלי. כדי להרגיש לא לבד. אני ממעטת לכתוב ואני בדרך כלל לא מזוהה. עצים כמו זה שמתחת, עצים חבריים ומסתחבקים, עצים ששייכים לקבוצה כאילו מגובשת, גורמים לי להרגיש לבד גם בפורום, את מעט הנחמה שיש לפורום להציע אני מאבדת מול העצים הללו. הייתי רוצה שהפורום יהיה שווה לכולם. אני חושבת שהמקום של גדעון צריך להמשיך ולהיות של קול גברי.
היי ליאת, מה שלומך? מקווה שהכל תקין וש"המעמסה" הנוכחית, עד לסידור החדש, לא מעמיסה עלייך יותר מדי... חשבתי על הקולות שעלו בי כשגדעון הודיע שהוא עזב, אז כן , משהו בפורום כרגע נתפס כשני שליש, מבחינתי, ושליש חסר... אבל חשבתי באותה שניה גם על כך שמזל שזו לא את שעוזבת.. אני חושבת שנקשרתי אליך מאד, גם דרך האינטרנט.. במוחי את אדם שעוזר לי ומקום להכנס אליו כשאני צריכה תמיכה, ואת כמעט תמיד זמינה.. תמיד מצליחה "להרים " אותי כשאני חוששת או בנפילה... חשבתי על הקשר הזה בעולם הוירטואלי ועל הכאב של אנשים שחווים את הפרידה מגדעון כמו שאני אחווה ממך מתי שתפסיקי להיות בפורום... לא פשוט העניין, כמה צריכים להשמר ולשמור על הנפש, כל כך קל לתת למטפלים להכנס לתוכה, כי הרי סומכים עליהם..הם מבינים ובעלי סמכות ומילה בנושאים נפשיים...אבל, לא מה שאני מנסה להגיד שאת היום מאד משמעותית בשבילי , גם אם אין לך צורה שאני מכירה, את נמצאת בתוכי..זה מסוכן מאד הקשר הזה באינטרנט, אולי היה מקום לכך שגדעון יודיע כמה שבועות מראש... אבל אני מניחה שהוא יותר מבין ממני ואם זה היה פתאומי אז אין מה לעשות, מכל סיבה שלא תיהיה..אבל כן, זה גרם לי לעשות בדק בית, לחשוב על הפורום ועליך ועל הקשר הזה ואולי גם על הכאב שיגיע ואולי מחשבה של "לא להתמסר" , להשמר...לפעמים נכנסים לקשר , במיוחד במצוקה ,בלי לחשוב הרבה, וזה מה שקרה לי אני חושבת..שמרוב שהייתי צריכה את העידוד שלך , את "ההרמה" שלך , נכנסתי לזה ולא חשבתי הלאה.. אני חייבת להגיד לך שהיום אני חושבת הרבה על הקשר הזה, בייחוד שהוא יותר שלי, כי אני נעזרת בך ואני לא יודעת עלייך כלום.. ההפסד מניתוק הקשר הזה יהיה יותר שלי.. כן ,זה גרם לי לחשוב, אולי לקחת צעד אחורה אפילו לכאוב את הכאב עוד לפני ... סתם השתפכתי, אבל תאמיני לי לא הייתי מחזירה את הגלגל לאחור, למרות הכל.. ודרך אגב, אני עוברת ת ה פ ו כ ו ת..אני נמצאת בסוג של "קודש הקודשים" עם הנפש שלי ובטיפול אבל לא מפסיקה לבוא לבקר , עכשיו אני יותר קוראת פסיבית אבל רואה אותך.. שלא תעלמי לי עכשיו ניבה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
