שאלה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

01/12/2006 | 23:11 | מאת: פרח

אורנה יקרה, אם הייתה לך מטופלת שהייתה מספרת לך שהיא התקשרה המון המון פעמים וניתקה, רק בשביל לשמוע את קולך כשקשה או רק מתוך פחד שקרה לך משהו, איך היית מגיבה? היית כועסת? מפסיקה את הטיפול? יכול להיות שהיית מקבלת דבר כזה בהבנה? ודה מראש ושבת שלום

02/12/2006 | 18:35 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

פרח יקרה, אם מטופלת הייתה מספרת לי מה שתיארת, הייתי מדברת איתה על הכמיהה שלה שיהיה לה יותר ממני, ועל הדאגה שלה שאעלם מחייה. כל אלה הם סימנים להעמקת הקשר, לחששות שעולים כאשר הטיפול נוגע בתכנים יותר ויותר משמעותיים, לפחד לאבד את מי שאנו מרגישים כלפיו אהבה ותלות. האם את עצמך חשת כך כלפי המטפלת שלך? האם מה שאני כותבת מרגיע אותך? בברכה, אורנה

02/12/2006 | 22:10 | מאת: דינה

היי פרח.. את בדיוק תיארת מה שאני בדיוק עושה למטפלת שלי. אבל אורנה, סליחה, אי אפשר להגיד למטפלת דבר כזה. קודם כל, כי היא תגיד שהיא תרצה שאני אדבר ואגיד לה מה הרגשתי באותו רגע. למה לי להסביר לה את הצורך שלי בה, כי אני ממילא עוד אחת אצלה, עוד מטופלת, ועוד שיחה, ועוד שעה, ועוד XXX ש"ח..... אי אפשר אבל מבחינתי, היא התמיכה והעזרה.... ושמיעת קולה עושה לי רק טוב. והרגשת הבטחון, שהיא עדיין שם. אשמח אם תתיחסי במיוחד להרגשה שבתור מטפלת את מרגישה כלפי המטופלים עוד אחת, ועוד מטופלת להיפך מהמטופלים שמתייחסים למטפלת כאחת והיחידה. זה הרגשה ממש לא נעימה.

03/12/2006 | 12:30 | מאת: פרח

אורנה יקרה, כן, הרגיע מאוד. תודה. אני יכולה להזדהות אם מה שכתבת לי, הנושא של חרדת נטישה, תלות ודאגנות יתר מדוברים רבות בטיפול. תודה ושבוע טוב

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית