בכי

שלום, כאשר ילד בוכה והסיבה לבכי היא מינורית. מה מומלץ לעשות ולומר לו? רב תודות

שלום אא, סיבה מינורית? בעיני מי? לא תמיד אנחנו, המבוגרים, זוכרים את הסקאלה הרגשית של ילדינו. ילד יכול לבכות בכי מר על דברים שבעיני המבוגר כמוהם כקליפת השום. תהיה הסיבה אשר תהיה, כאשר ילד בוכה מסיבה מינורית או מז'ורית, יש להניח שהוא חווה תחושת תסכול, אכזבה, עצב או עלבון. כאשר מדובר בילד צעיר, המתקשה לתת ביטוי מילולי לתחושותיו, נוכל לעזור לו לתמלל את רגשותיו ולתת להן תוקף. "אתה כועס עכשיו. אני רואה" או "זה באמת מאכזב כש..." או "אני מבינה שזה בטח נורא כואב". וזהו. כאשר אנו עושים זאת, אנו מסייעים לילד הצעיר לזהות את רגשותיו, ולתת להם ביטוי. ילד שממהרים להסות אותו עלול ללמוד שהבעת רגשות אותנטיים יכולה לעצבן/להעציב/להפחיד את אמא, ומוטב להחניקם. (ברבות השנים, אשתו תאשים אותו שהוא לא יודע להביע רגשות...). גם מול ילדים גדולים יותר, כדאי לנסות להימנע מביקורת, ובמקום זאת - להביע אמפתיה לתחושותיהם ללא ביקורת. כאשר מדובר בבכיינות מעיקה, מוגזמת, מנדנדת ולא תואמת-מצב, יש להתייחס אליה כאל אמצעי להשגת רווחים, ולסייע לילד לסגל דרכים חדשות להשגת מטרותיו. בברכה ליאת