וידוי

בוקר טוב אורנה, זהו וידוי קטן ואשמח אם תעני על זה בכנות. 1. מה את אומרת אם אני אגיד לך שנגה, ירון, כרמית, נעמה, הדס, נועה, ויפעת כולם בעצם אני. סליחה שהעסקתי אותך כל הלילה, אבל מה את אומרת על זה שיש לי המון התלבטויות, שאלות, תהיות.......לגבי הטיפול, המטפלת, איך להתנהג, המון דברים שעוברים לי בראש לגבי הטיפול, והמון דברים שקורים לי בטיפול שגוזלים ממני הרבה מחשבה ומעסיקים אותי. 2.האם ברגע שיוצאים מהחדר צריך לחזור לעולם האמיתי ולהתנתק ממה שהיה שם!!!! 3. אני מרגישה שאיני יכולה להיות אני בתוך הטיפול, אני מישהו שונה ממה שאני במציאות?!!! 4.אם הייתי שואלת כל השאלות תחת שם אחד, האם התשובות היו שונות? אשמח למרות כל זה לשמוע את תגובתך עוד פעם. ותודה על כל התשובות התומכות, הכנות, והמקצועיות. וסליחה עוד פעם. סוף שבוע נעים

אותי מאוד מכעיס מה שעשית. אני חושבת שאם מדברים על פגיעה והוגנות (מה שאת מצפה מהמטפלת שלך)- מה שעשית אמש לאורנה היה מאוד לא הוגן ובעיני גם מאוד פוגע. אני לא יודעת מה אורנה תבחר להגיד לך ואיזה מקום היא תתפוס מולך (אני מניחה שמקום מטפל), אבל דווקא בגלל זה אני מרגישה צורך להגיד לך שמה שעשית הוא מכעיס ומעצבן ושהוידוי שלך עכשיו עוד יותר מעצבן. אני לא יודעת מאיפה מגיע הצורך שלך לפזר את עצמך ולפצל את עצמך לדמויות שונות (ולצורך העניין אני גם לא אכנס לזה ומה שאכתוב לך לא יהיה טיפולי), אבל מה שעשית בעיני הוא ממש ניצול. "אביוז" של אורנה ושל הפורום. קחי את החומר הזה ותעבדי עליו בטיפול שלך.

רק השמות שלה השתנו, התכנים נשארו עם אותם בעיות. קראתי את מה שכתבה בכל הכינוים, ולא ראיתי אצלה מה שאת מכנה; "לפזר את עצמך ולפצל את עצמך ל*דמויות* שונות"... אני ממש לא בעד ההתנפלות שלך עליה. בעיני "האביוז" שאת עושה עם 'הרשת' גדול מהערוץ הקטן שהיא ניסתה לפתוח לעצמה.... אני מקווה שהבנת את כוונתי.

התנפלת לכל עבר, וכולה מה קרה? אורנה ילדה גדולה ויכולה להתמודד עם "כל הלילה" שלה. לדעתי זה סוג של בחירה. למיכל היו שאלות ובסופו של דבר ייסורים והיא היתה אמיתית וכנה ואיזה בומבה היא חטפה על הראש. תחזרי לשורות הקצרות המתלבטות, זה נראה הרבה יותר טוב. טל

שלום לכל משתתפי העץ הסוער הזה, קראתי את השתלשלות האירועים בעץ הנוכחי בתשומת לב מרובה. אפשר לחוש דאגה וחיבה עולות מתוך הכתוב, אפשר לקרוא הרבה מאוד "אש" שהפניתם זה כלפי זה. אני חושבת שה"אש" הזו ממש מיותרת, במיוחד כשהיא מקבלת גוון עוקצני שנועד להכאיב. אני מבטיחה לכולכם שליאת ואני נמשיך לשמור על הפורום כמקום מיטיב, חם והגון. ועכשיו בואו נמשיך הלאה, אורנה

אני לא מבינה למה עשיתם מזה עניין. סך הכל לא היה לי נעים לכתוב הודעה ארוכה, וגם לא נעים לפצל את זה לכמה הודעות תחת אותו שם. והנה הוידוי שלי מראה עד כמה אני כנה וצריכהאת עזרתה של אורנה. לא נראה לי שצריך להתנפל עלי גברת רשת!!!

מיכל יקרה, באמת מה שעשית משקף את מידת הטרדה שאת חווה מן הטיפול ומן השאלה (שמעיקה על כולם בשלבים אלו או אחרים) לגבי מידת האותנטיות שלו. זה בסדר אם זה מעסיק אותך ללא הרף. לפעמים אמון נרכש בצעדים קטנים ומצטברים. לפעמים בדרך מתרחשות קריסות (ע"ע מקרה היומן) שכדאי לבדוק בטיפול עצמו ולא דרך סוכנים עקיפים (אשר יכולים לעזור במידה מוגבלת בלבד). יחד עם זאת, מאד מאד מובנת לי המגמה של רשת שהזדעקה ממעשיך ונדחקה להגן על אורנה. הפעם זו את שמועלת באמון - בזה של אורנה ובזה של הקוראים כולם. תארי לעצמך אדם יושב מול המחשב ומגייס בכל פעם הקשבה חדשה, עבור פונה ח-ד-ש, מתוך נכונות להיענות לכל אחד לפי צרכיו. זה מאד מקומם לדעת שכל המאמץ יכול היה להצטמצם לכלל הודעה אחת. היה לך "לא נעים" כדבריך, אז פיצלת את הנצרכות שלך ופיזרת את שאלותיך. אולי חששת שהודעה אחת ארוכה תיצור מועקה, חוסר סבלנות, ולבסוף - מענה לא מספק שיתפרש בעיניך כדחייה וכהדיפה. בפועל, יצרת הצפה אף גדולה מזו שהיתה יכולה להיות אילו השתמשת בכינוי אחד. אולי בגלל זה את מתקשה לדבר בטיפול? - אולי את חוששת מפני פרץ תובענות מציף שהמטפלת לא תעמוד בעצמתו? (סימן שאלה: אני לא אומרת. אני שואלת). כדאי להשאר ולנסות; כדאי לדבר על זה; היא עשויה שלא להתפרק... אני באמת ובתמים מאמינה שאפשר. ורד

היי מיכל, להיות כל מיני אנשים שונים בפורום זאת עוד צורה של לא להיות את בדיוק כפי שאת אינך את בטיפול לפי מה שכתבת. מה כל כך מפחיד אותך בלהיות את? (סתם נקודה למחשבה)

"מישהי" כתבה- "..ומצד שני מה שמיכל עשתה הוא אחד מה"יתרונות" של האינטרנט להיות תחת מסך של הגנה ולצורך העניין לכתוב כל פעם תחת זהות אחרת." http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-6,xPG-666,xFT-603669,xFP-603772,m-Doctors,a-Forums.html

שלום מיכל, האמת היא שאני מתלבטת. מצד אחד, בפורום אינטרנטי כל אחד מכם יכול להיות מי ומה שהוא רוצה, וזה לגמרי חלק מהעניין. מצד שני, אנחנו כן שומרים כאן על חוקים בלתי כתובים שמונעים מהמקום הזה להפוך לג'ונגל. שימי לב, למשל, לקנאות בה כל אחד מהמשתתפים שומר על הכינוי הפרטי שלו, כיצד מזכירים לנו ש'אני' היא 'אני מפעם' ולא 'אני החדשה', כיצד מבהירים שפעם קראתי לעצמי כך ועכשיו אחרת, וכן הלאה... זה מפני שבעולם האינטרנטי המשונה הזה, יש עדיין משמעות ל"זהות" העקבית של כל משתתף. אני לא יודעת מה הוביל אותך להפר את החוק הבלתי כתוב הזה, ומה הוביל אותך להתוודות על ההפרה. אני מניחה שרצית לקבל ממני משהו, ובכל זאת (למרות הכל) נותרת חסרה. אורנה

לאורנה בלבד!!! מה את בעצם אומרת? שמישהו שרוצה להשתתף חייב להישאר (ולהחשף ) באותו השם? להשאר באותו השם? איזו נאיביות לחשוב ככה. אני לגמרי מבינה את מיכל. אני משתתפת בפורום עוד מתקופת דוקטור קפלן (המקסים, מקסים, מקסים),ומעולם לא השתמשתי באותו השם, אין לי שום כוונה גם לעשות את זה. אני לא רואה ביעה בזה שהיא הייתה זקוקה לחיזוקים בנושא מסוים או הייתה זקוקה למידע והרגשתך לגביי אותו נושא והעיזה לעשות זאת רק ע"י שימוש בשמות שונים. יש אנשים שונים שקשה להם יותר להפתח ולהחשף וזה הדרך שלהם להגן על עצמם. למרות שאני לא מיכל התשובה שלך מעליבה בעיני וכמישהי שמזדהה אם הקושי של מיכל להחשף באותו השם הייתי מתאכזבת מהתשובה. וזה החיסרון העיקרי בזה שגידעון עוזב - שהפכתן את הפרום למשהו נורא אישי ולי קשה להשתלב בזה. היה לי נוח בימים של גדעון. אני מצטערת אם התשובה נשמעת תוקפנית, זו ממש לא כוונתי. לא מצליחה לכתוב את זה אחרת. אני מבקשת נורא שמשתתפים אחרים לא יענו לי

לאורנה שלום, תודה רבה גם על התייחסותך "החסרה" הפעם.... אבל לא יודעת מה כל ההתקוממות הזאת. נעלמתי מהבית וחזרת למצוא עץ שלא היה כמוהו בפורום הזה. מצד אחד יכולתי לקבל את כל התייחסותים החמות לכל השמות הבדויים ולהיעזר בהם ולהמשיך הלאה או לשבת כאן ולכתוב את הוידוי הזה, וזה מה שעשיתי בסוף., והכוונה שלי הייתה להראות את החסרונות, למרות כל היתרונות, באינטרנט. ולגבי החוקים הבלתי כתובים שדיברת עליהם, לא יודעת. כאילו גם רשת יכולה להיות אני, וגם ורד, וגם...אני... MR BLUE וגם לא יודעת מי... אי אפשר לדעת. הדבר היחידי שאת כן יכולה להסיק מכל הסיפור שאני היחידה שהייתה הכי אמיצה, הכי כנה, והכי אמיתית. אבל פשוט אנשים לא יכולים לקבל אנשים כאלו, תמיד יש צורך במסיכה הזאת בכדי להתחבא ולא להראות את "אתה" האמיתי. תאמיני לי יש עוד המון כמוני אבל אין להם את האומץ. למרות כל מה שקרה כאן, רציתי להודות לך על כל התשובות. לא הייתה לי שום כוונה להציק לאף אחד. פשוט היה לי ועדיין יש לי המון שאלות, ולא ראיתי לנכון לכתוב את כולם בהודעה אחת ותחת שם אחד. אז עשיתי מה שעשיתי, אבל בסוף רציתי לדעת גם את דעתך לגבי ההחלטה הזו.... זהו פשוט מאוד, ולא היה צורך בכל ההתנפלות והניתוחים שהיו כאן. תודה לכולכם, ואני אמשיך לבקר ולהשתתף בפורום למרות הכל.

מי ששומר בקנאות על כינויו מניעיו עימו. אחרים, והם רבים פה אני מניחה, כותבים בשמות שונים ואולי אפילו חוזרים על אותו כינוי ולפעמים לא. אחרים נוספים חולפים פה. אין חיה כזו חוקים בלתי כתובים בפורום אינטרנט בין השאר בגלל אותם חולפים. רוצים חוקים? תנסחו אותם. ותיידעו אותנו. אני לא מזוהה בהודעה זו אבל הייתי מזוהה תקופה מסוימת ואפילו חזרתי פעם להיות בטוחה שאת זוכרת אותי, והיה לי חשוב שכן, אבל אני גם מופיעה בזהויות אחרות וגם בלי זהות וגם לא מופיעה כלל, כי באינטרנט הכל מותר. משהו בדברים של דניאלה מוערר בי הזדהות רבה. המרחב פה אמור להיות שייך לכולם ואתן הפכתן אותו לא פעם לשייך יותר ל"נבחרים". חבל. אני חושבת שלמיכל מגיעה תשובה מלאה ולא חסרה. תבודדי את האמירה שלה מהעץ והתשובה היתה מתקבלת מלאה יותר. אכזבת אותי, בטח אכזבת עוד.

אלו סגולותיו של האינטרנט...

גם אני מאוד מאוכזבת מהתשובה. לדעתי היא הייתה קצת מתחמקת ונכתבה כתשובה לרשת ולא למיכל או לכל יתר המשתתפים. לפעמים נראה שהייתן פשוט מעדיפות להחזיר את ה"נבחרות" ולנהל את הפורום כפי שהתנהל לפני ה"מפץ הגדול". יש כל כך הרבה משתתפים פרט להן והם הרוב אבל משום מה התחושה היא שאין להם מקום. חבל... אני מאוכזבת רק בגלל שאני כל כך מעריכה אותך אורנה

מאוכזבים יקרים, יש כאן כמה נקודות שראוי להבהיר: 1. פורום אינטרנטי הוא באמת לא טיפול. מאחר וזו אינה פגישה פנים אל פנים, כל אחד מכם יכול לכתוב באיזה כינוי שהוא רוצה, כמה פעמים שהוא רוצה, ואף להחליף זהויות ככל העולה על דעתו. 2. עם זאת, אנחנו מגיבים אל הפניות שלכם מאוד ברצינות, ומתייחסים לכל אחת מהן באורח אישי ביותר. אנחנו קוראים בתשומת לב, מנסים להקשיב לנימי הנימים, יושבים בימים ובלילות על-מנת לנסח תשובה מתאימה ורגישה שתעורר מחשבה פתוחה. אני נוטה להאמין שכאשר זה מצליח, קורה משהו נפלא, ששווה את השקעת הימים והלילות. פתאום, בתוך הג'ונגל של החיים בכלל והג'ונגל של האינטרנט בפרט, יש רגע של מפגש: משהו נגע, מישהו היה פתאום פחות לבד... אני חושבת שהמשתתפים שאינם נמצאים בטיפול לומדים אז משהו על התחושה המיוחדת שמתקיימת בטיפול, ולפעמים אפילו מסתקרנים מספיק על-מנת לנסות בעצמם. אלה שכן בטיפול מקבלים תזכורת וחיזוק להמשיך לצעוד בדרך הכל-כך מורכבת הזו. זו הסיבה שאני עושה זאת. זאת הסיבה שאני מתאמצת בשביל הפורום הזה. 3. מעבר ל"ציונות", יש כאן עניין מאוד פשוט. אם כל אחד מכם יכתוב 8 שאלות בשמות שונים, המנהל/ת שאחראיים על אותו יום לא יוכלו להגיב באופן חם ואישי ומושקע כפי שתיארתי. זה אומר שאפשר יהיה לכתוב לכל אחד מכם תשובה קצרצרה, לא אישית, לא נוגעת. חלקכם חושבים שזה טוב, אולי, אבל אני לא באתי לכאן בשביל זה. 4. ומילה אישית למיכל (ולכולכם) - אני נוטה לחשוב שפיצלת את עצמך למספר דמויות מתוך חשש שהמשא שיש בך, על כל חלקיו, הוא כבד מנשוא. וודאי שאפשר להתחבר לתחושה כזו, וודאי שאני מקווה שאת מצליחה לבטא משהו מזה בטיפול או ביומן שלך שראוי שייקרא. כשכתבתי שלמרות הכל נותרת חסרה, התכוונתי (ונדמה לי שרובכם פיספסו זאת), לכך שלמרות המאמץ לפצל את ה"רעב" שלך, נותרת רעבה, חסרה וריקה. אני נוטה לחשוב שאת מכירה היטב את המצב הרגשי הזה, וזו נקודה משמעותית למחשבה. האם יכול להיות, שלו היית מעזה לפנות אלי כאדם אחד, גם אם אדם הנושא משא כבד מנשוא, היית יכולה לקבל ממני "מזון נפשי" ממלא יותר? הלא אז, לפחות הייתי יכולה לנסות להתייחס אלייך על כל חלקייך, אולי לא כולם בבת אחת, אבל בכל זאת... 5. התוקפנות שעולה בפורום, ומתבטאת בניסוחים עוקצניים וגסים כלפי משתתפים וכלפי מנהלים, איננה מקובלת עלינו. שימו לב - זו לא הכחשה של התוקפנות, אלא הזמנה למצוא דרכים בשלות יותר לבטא אותה. דרך צלחה, אורנה