לא מבינה ...

שלום אורנה, אני יודעת שאני נמצאת במקום הכי טוב לי ועם מטפלת מדהימה שלא מוותרת ומאוד אכפתית ,ואני מניחה שיש לנו קשר טיפולי טוב עם כל העליות והירידות ....מה שלא מובן לי אחרי כל השנים הללו וזה יושב לי בראש איך זה שכל פגישה איתה תמיד בהתחלה לוקח לי זמן להתחמם ולתת לה להיות קרובה אליי אני מרגישה לפעמים ממש כמו בדייטים ראשונים שאני מתלהבת אבל לא ממש מרגישה עם הצד השני מתלהב ממני גם ....וזה מוריד לי את הביטחון ,זה מעסיק מאוד כי חוץ מהקטע של הזוגיות אני אדם עם ביטחון ומאוד חברותית ואפילו סחבקית ורק איתה הכל קטוע ולא זורם לי כמו בדרך כלל ...התחלתי עכשיו במקביל קאוצינג אמנם עברו רק חמש פגישות ואני מרגישה כל כך משוחחרת ולא מאוימת מרגישה שווה בין שווים המאמנת נותנת לי הרגשה כל כך חברית בלי כל הגבולות הללו היא אמנם מבוגרת מאוד אבל אני מרגישה שאני פשוט מביאה את עצמי כמו שאני בחוץ ואצל המטפלת שלי (מאוד אוהבת ומעריכה אותה )אני כל כך שונה מאיך שאני בחוץ ...אולי בטיפול אני באמת אני, או שרק יוצא לי החלק העצוב והמיוסר ....האמת אני באמת לא מצליחה להבין ...אני כבר 6 וחצי שנים בטיפול ומאוד מסורה לטיפול ואליה היא בשבילי מס 1 בתחום ולא חושבת בכלל על טיפול אחר, אבל זה מאוד מפריע לי ...דרך אגב היא מאוד מפרגנת על הקטע של הקאוצינג למרות שהרגשתי שאני בוגדת בהתחלה. את חושבת שאני צריכה לעלות את זה, ואיך את רואה את העניין הזה ....תודה אני.

הי אני, אני חושבת שגם הסגירות שיוצאת ממך ברגעים הראשונים של הפגישה הטיפולית, וגם הפתיחות שיוצאת ממך בפגישות האימון, הן חלקים אותנטיים וחשובים של הנפש שלך (ואף אחד מהם אינו בהכרח "אמיתי" יותר מהאחר). זה מעניין לחשוב על הפיצול שנוצר, וזה בוודאי לא יפתיע אותך לקרוא שאני מאמינה שתפיקי תועלת רבה משיחה עם המטפלת שלך בנושא. נדמה לי שאולי יעניין אותך לקרוא כמה מהתשובות שכתבתי אתמול בלילה (על המציאות הפנימית והמציאות החיצונית של הטיפול), שאני מרגישה אותן רלוונטיות גם לשאלתך. המון הצלחה, ואת מוזמנת מאוד להמשיך ולספר לנו, אורנה