יומן

לד"ר אורנה שלום. אני בטיפול עקב תקיעות ודכאון בעקבות אובדן במשפחה. מכיוון שאינני משתפת פעולה של ממש עם המטפלת, סיכמנו שנעבוד על היומן האישי שלי. השארתי לה אותו, חזרתי אחרי שבוע, והיא אמרה שהיא התחילה לקרוא (ולפי ההתיחסות שלה נראה לי שקראה רק את העמוד הראשון ממש ל]ני שנכנסתי). השארתי לה אותו עוד שבוע בתקווה שהיא תקרא, תתיחס, אבל התברר לי בשבוע אחרי שלא עשתה כלום, והיא אפילו ניסתה לדפדף בו ברגע שהתיישבנו, בכדי שתמצא משהו שתתיחס אליו. זה ממש פגע בי, למרות שלא הערתי לה כלום, אבל לקחתי אותו (והיא לא אמרה כלום). אם אין לה חמש דקות להקדיש מזמנה בתוך הקליניקה בשבילי מעבר לשעה הטיפולית, אז למה שתבקש אותו??!! אודה לך על התייחסותיך. סוף שבוע נעים

נעמה יקרה, תחושת הפגיעה שאת מתארת מובנת לי ומעוררת הזדהות. האמת היא שאני בטוחה למדי שגם במטפלת שלך יתעוררו תחושות הבנה והזדהות כאשר תדברי איתה על הרגשתך. הייתה לך ציפייה, והתאכזבת, וזה מכאיב ומכעיס. עד כאן משהו שקורה לנו בכל מיני קשרים, וכמובן יכול לקרות בקשר טיפולי. והנה ההבדל: בקשר הטיפולי יש מקום ומרחב וזמן ושהות לדבר על הפגיעה, ולהבין אותה, ולבדוק למה היא קשורה, ומה בכלל קרה, ומה קורה עם שיתוף הפעולה, ומה קריאת היומן נועדה "להסתיר", ומה אי-קריאתו חשפה, ועוד ועוד. תני לעצמך את ההזדמנות הזו, ואם תרצי חזרי לספר לנו עוד קצת... בהצלחה, אורנה

אז מה. כאילו אם אני אעיר לה או אספר לה על תחושתי, מה זה יעזור כי הפגיעה כבר ספגתי...נכון? קריאת ועבודה על היומן הייתה בקשה שלה, על מנת להבין אותי ולעזור לרגשות שלי (שאני מחביאה ומחזיקה בתוך תוכי) להיחשף יותר. האדישות שלה כלפי דבר נורא חשוב בשבילי, שבאמצעתו קיוותי שהיא תגלה את כל מה שאיני יכולה להעביר לה מילולית, פגע בי נורא. אז מה יהיה? כאילו אני אגיד לה שנפגעתי, ואז היא תתחיל לנתח אותי, ותצא "חפה מפשע"??