שנה

ליאת יקירתי, השבוע לפני שנה הייתי אצל המטפלת (הראשונה). אני מנסה להיות אובייקטיבית ולראות אם נעשה שינוי כולשהו, אך לצערי לא. חבל. עצוב לי כעת.(לא רק בגלל זה. את יודעת, תופעות לוואי של הפגישות...) אגב, פסיכולוג הוא לא כמו חבר אה ? רק אם משאירים הודעה הוא חוזר אליך?(לא מספיק לראות שיחה שלא נענתה...)

שלום Me (או שמא You), פתאום, כשאת אומרת "שנה", יש איזו תחושת הישג באוויר. אני מנחשת שבציניות האופיינית לך, תאמרי בוודאי שההישג העיקרי הוא לחשבון הבנק של המטפלת שלך (או משהו בסגנון), אבל בא לי להתעקש על שינוי. אולי הוא קטן, מהסס, ביישני קצת, אבל הוא ישנו, מציץ מעבר לחריץ קטן בדלת, וקשה להתעלם ממנו. אגב, גם חברים, לא רק פסיכולוגים, לא חייבים לחזור אם הם רואים שמישהו חיפש אותם. נדמה לי שפלאי הטכנולוגיה כבר לא מאפשרים לנו אלמוניות ותום. תמיד יידעו מתי התקשרנו ובאיזו שעה. כבר אי אפשר להתקשר ולהתחרט, כי מייד ימצאו אותנו עם איזו כוכבית. כשמישהו מתקשר ולא משאיר הודעה, יש להניח שזה לא מאד חשוב או לא מאד דחוף, שאלמלא כן היה משאיר הודעה. ואולי בכלל צריך להמציא קוד נימוסין חדש, המתייחס למציאות הטכנולוגית המשתנה שלנו. לכי תדעי. יום שנה שמח ליאת

ליאת, התשובה שלך העלתה חיוך על פניי, בעיקר שחשבת מה אני יאמר על ההישג (אני דווקא חשבתי על הבריכה שהיא בונה בגינה שלה...סתם...)קודם לכן דאגתי לממן קולנוע ביתי בסלון.... הפסיכולוגית אומרת שבאמת קשה לאמוד את השינוי(בכל זאת לא הייתי אצלה שנה שלמה)אבל אני מאוד שלמה איתה לשם שינוי. יש לה לפעמים משפטים כמו שלך...(אולי למדתם יחד? או שמא ככ כל הפסיכולגים...) את, יכולה לגלות לי מהו השינוי?(הלא את רואה אותו מציץ) אגב, כיצד חיו פעם ללא פלאפונים? נראה לי שהתקשורת היתה טובה יותר. הטכנולוגיה המתקדמת הורסת את האנושות.... ולגבי הכוכבית(שימצאו אותנו)אני מאמינה שבטח יש(או תהיה) כוכבית שתוכל לחסום...לא? לילה טוב תודה