היי ליאת

היי השבוע לצערי לא היה לי טיפול בגלל מחוייבויות שלי.....כשבטלתי הרגשתי טוב ועכשיו אני מרגיש חרא שוב....מאז המקרה יש לציין לי חלומות והזיות מוזרות לפעמים החלומות הללו כל כך מתוחכמים דברים שלא חשבתי עליהם או זכרונות מפעם שעולים וצפים שפות משונות וכן יש להם בהחלט קשר למתרחש בחיי......החלומות הללו גורמים להרבה כאב...בשיחות עם המטפלת אנחנו דנים בהם ומנתחים אותם......וזה פשוט מפחיד איך זכרונות ורגשות של פעם עולים שוב ממש רגשות מהילדות או מתקופות אחרות עולים בחלומות וממלאים אותי.....אני זוכר שאחרי הקטע עם הזונה הרגשתי את אותה הרגשה שהייתי מרגיש כשהייתי ילד ושהרגשתי שנלקח ממני משהו במרמה או שנשבר לי איזה צעצוע .......בכל מקרה שאני מדבר עם בנות עליי ידידות וכו הן טוענות שאני אדם נורמלי שהן ראו כבר אנשים דפוקים יותר......אבל אני חושב שהן לא יודעות מה הולך בעולמי הפנימי...הן לא יודעות איזה מחשבות יש לי על המיניות שלי....מה שעוד מפריע לי שאני חושב שאני נראה אפרורי ולא הבנאדם שאני כן רגיש ומאוד מאוד מיני.....ואני מנסה להיות כזה לפעמים על ידי אמירות מוזרות ולהיות מאוד פתוח וכך אני מנסה לכפר על זה....... בכל מקרה אני מתוסבך ואני מרגיש כל כך עלוב ופתאטי וגם את הלימודים שאני אמור לסיים אני דיי מחרבן ואין לי כח לעבוד ואין לי כח לכלום וההוא שלמעלה לא מקשיב לי ומשאיר אותי להרקב כאן ואני עייף........פשוט עייף כל הזמן....אין לי כח לכלום ואין לי כח גם לפתור את הבעיות הללו כי התעלמתי מהם כל השנים ותמיד נלחמתי ותמיד ידעתי שזה אני נגד כל העולם ושאם אני יילך בדרכי אז אני ינצח את כולם וככה זה היה שהתקבלתי לאונ וככה זה היה עם החברה ההיא שאהבתי והייתה הנצחון שלי....שהראתי לעצמי ולעולם שכן אני יכול למצוא בחורה נפלאה יפה וחכמה שתאהב אותי ושסיימתי צבא והייתי מצטיין יכולתי להראות לכולם שבדרך שלי אני יכול לנצח את כולם שאני מול כל העולם בדרכי שלי........ובסופו של דבר מכרתי את עצמי ואת כל מה שאני מאמין ברגע של שטות ושנאה עצמית שמלאה אותי מהיום שנולדתי ......כאדם הומני ביצעתי פשע אנושי וכאדם שחיפש אהבה כל חייו של אנשים ובעיקר של נשים (שאני אוהב) כפרתי בכל זה.........והאשמה לא עוזבת אותי על מכירת סגנון חיים ואמונה אמיתית.........אני חושב שכרגע אין לי זכות קיום.........מצטער על המכתב הארוך אבל פשוט נפתחתי והאצבעות הקלידו כמעט על דעת עצמן להתראות ותודה......

MR BLUE יקר, שמחה שאנחנו יכולים להיות כאן בשבילך בין הפגישות, בשעות הקשות בהן אתה שב ומותקף ע"י אותה אשמה חורכת. אני נמנעת במכוון מלנסות ולהניא אותך מאותה אשמה, אולי כי אתה עוד לא מוכן לוותר עליה. יש לי (ונדמה שלא רק לי) את כל הסבלנות שבעולם, להחזיק למענך את ההתפעלות, החמלה והאהבה המגיעים לך. אני מרגישה כמו במסיבת יומולדת, כשכל שקיות הממתקים וההפתעות נחטפות מהר מהר ע"י הילדים, ואני משתדלת בכל הכוח לשמור על שקית אחת, בשביל הילד האחרון שלא הצליח להגיע בזמן. מבטיחה שכאשר הוא יגיע, יחכה לו כל הטוב, ארוז ושמור בשבילו במיוחד. ליל מנוחה ליאת