'סגירת-מעגל' ווידוי

מוזר לי מאוד לחזור ולרשום כאן או בכלל בהודעות אלו,אחרי שכבר עברו כחמישה חודשים מאז כתבתי לאחרונה,ואיני כותבת כדי לחזור ולהיות 'משתתפת פעילה'(לא בגלל שאיני רוצה -אסביר בהמשך),אלא כדי 'לסגור מעגל' -מבחינתי ולא להרגיש ש'ברחתי מהפורום', וגם - ובעיקר - כדי להתנצל בפני מספר משתתפות ותיקות של הפורום-שכעת איני רואה את שמותיהן(כמו:"נורית","ח"ן,"אין כינוי","רעות","רשת"-ואני מקווה שלא שכחתי אף-אחת). כפי שציינתי בעבר(כשהייתי משתתפת פעילה-מאוד-לפני כחמישה-שישה חודשים), הפורום עצמו(המשתתפים)והמנחים-בעיקר,עזרו לי להתגבר על קשיים רבים שהיו לי (ועל כך אני מודה לכולם),אך יחד עם זאת,הגעתי למצב שפיתחתי ממש תלות לפורום ואובססיה,ו'מרחתי' שעות שלימות-יום אחרי יום-רק כדי לקרוא תשובות שענו לי או עידוד מה'חברות הוירטואליות' שלי,וגם כדי לקרוא שאלות ותשובות של אחרים(כי חשבתי: אולי אלמד מהם משהו).ואיני מדברת רק על פורום זה אלא גם על פורומים פסיכולוגיים ורפואיים אחרים,וזה הכניס אותי עוד יותר לדכדוך שהיתי שרויה בו באותה תקופה,אך לא יכולתי להפסיק עם זה; וחשוב לי להדגיש שאיני מתכוונת חלילה להאשים מישהו אחר בכך-מלבד את עצמי,אך גם זה יותר לא נחוץ-כי האשמה עצמית לא מקדמת לשום מקום. השינוי הקיצוני חל מהיום שנסעתי לחו"ל(שמטרת הנסיעה היתה:יציאה מהדכדוך) ולא היתה לי אפשרות להיכנס לפורומים אפילו שרציתי(לא היה מחשב),ובתחילה זה היה קשה מאוד והרגשתי חשק לכך,ובהמשך החשק הלך ופחת,וגם פתאום 'ראיתי עולם' וראיתי שאנשים בחוץ 'חיים' -בניגוד לחיי לפני הנסיעה(וקצת למה שחוזר להיות עכשיו). וכשחזרתי החלטתי שאין לי חשק אפילו לשמוע יותר את המילה 'דיכאון',או כל מה שקשור לכך או יכול להחזיר אותי לכך,ולכן - כדי שלא אתפתה מחקתי מיד את כל הפורומים-כדי שיהיה קשה לי לחזור אליהם,ואחרי-כן גם התקלקל המחשב,וגם זה 'תרם' ל'היגמלות מהפורומים'.כמו-כן זרקתי את כל המאמרים על דכאון ותכתובות שהדפסתי וכו'. חשוב לי להדגיש שוב שמטרתי היחידה היא רק 'סגירת מעגל' ולא להרתיע משתתפים מלהיכנס לפורומים,ובמיוחד לפורום זה - שתרם לי המון-הן מבחינת המנחים והן מבחינת המשתתפים,זה דבר מבורך שישנה האפשרות הזו לשאול שאלה או לקבל עזרה פסיכולוגית מיידית,מבלי לחכות זמן רב לטיפול,ואני מעריכה את המנחים ומברכת אותם על תרומתם זו (ואני מקוה שכעת לא 'אשמע' כ'חנפנית',כי זו אינה כוונתי,והמילים שאני אומרת באמת 'באות מהלב') . עד עכשיו לא יכולתי להרשות לעצמי להיכנס שוב לפורומים,בלי לפחד ש'אתמכר מחדש' (אני 'חולת O.C.D ' למי שלא 'ביקר' בעבר בפורום),וכעת אני יודעת שאני נכנסת רק בשביל לרשום זאת,ובטח אכנס בשביל לראות תגובות(מסקרנות-דבר טבעי),אך לא אכנס יותר לשאלות ולהשתתפות בבעיות של אחרים-לא בגלל שאיני רוצה ושאחרים לא מעניינים אותי יותר,אלא בגלל שאני מכירה את עצמי ואני יודעת שאם אעשה זאת, 'אתמכר' שוב לפורום. אז,תודה על הקשבתכם, משתנה

היי אין כינוי! שמחה לשמוע ממך. באמת תהיתי לאן "נעלמת". אני זוכרת את ההתמודדות האמיצה שלך עם הקשיים. מבינה את הבחירה לא להיכנס לפה, כחלק מהמלחמה באו. סי .די. גאה בך על ההתמדה, ומחזקת אותך. בהצלחה הדר

היי אין כינוי! שמחה לשמוע ממך. באמת תהיתי לאן "נעלמת". אני זוכרת את ההתמודדות האמיצה שלך עם הקשיים. מבינה את הבחירה לא להיכנס לפה, כחלק מהמלחמה באו. סי .די. גאה בך על ההתמדה, ומחזקת אותך. בהצלחה הדר

כמובן שהתכוונתי: היי משתנה. מבלבלים הכינויים שלכם.... הדר

היי משתנה, גם אני שאלתי את עצמי איפה את. היתה לי הרגשה שזה שאת לא כאן, זה סימן טוב. כמי שעקבה אחרי הדברים המרגשים שנהגת לכתוב כאן, אני יכולה לומר לך, שאת 'נשמעת' טוב. הדברים שכתבת כאן, משדרים משהו רגוע, שלם. מקווה שאני צודקת. כל טוב לך. תבואי לבקר. יעלה

משתנה יקרה, מצטרפת לקודמותי היקרות. טוב לראותך. ברור שהרגשתי בחסרונך. בהצלחה רבה בכל. נורית

משתנה, איך היה בחו"ל? תיארתי לעצמי שבמסגרת הטיפול שלך את בטח בגמילה... שיהיה לך המון בהצלחה הבאת לי משהו מהדיוטי פרי?:)

משתנה יקרה, ברוכה השבה. נחמד לראות אותך כאן בכל מינון שתבחרי. גם אני תהיתי לא פעם לאן נעלמת, וקיוויתי שזה למקומות טובים. לא רוצה להדיח לדבר עבירה, אבל אשמח לראות אותך כאן מפעם לפעם, ולשמוע מה שלומך. יופי שבאת, ויופי שבזכותך נקבצו ובאו לכאן חברות יקרות שקצת נעלמו גם הן לאחרונה... זה נעים ליאת

משתנה, כמה טוב לשמוע ממך!!!!! חשבתי עלייך ותהיתי מה קורה איתך. אני שמחה לקרוא אותך. כרגיל ,כמו תמיד. מבלי לבאס אותך עוברים עליי ימים לא קלים מוצאת את עצמי במועקות כל הזמן... שימח אותי לראות שחזרת... אחרי הכל התגעגעתי... זהו לבינתיים אני חייבת חייבת חייבת לישון קצת תהיי בקשר, חן

שכחתי אתמול בהודעה הראשונה לשאול מה שלומך,למרות שחשבתי עלייך באותו זמן, השעה המאוחרת 'השפיעה עליי',ואני מתנצלת על כך,ושמחה שלמרות זה כתבת לי, כי מאוד שמחתי 'לשמוע ממך',ולדעת שאת בסדר,אך ציער אותי 'לשמוע' שאת במועקות, למרות שכפי שתמיד אומרים לי - אילו החיים וזה כמו נסיעה ב'רכבת הרים' עם עליות וירידות,ואני מזכירה לעצמי זאת בזמן הירידות-ולפעמים זה עוזר. המון 'חיבוקים ונשיקות' וירטואליים, משתנה

משתנה יקרה, שמחה לשמוע ממך אחרי כל כך הרבה זמן! ואת 'נשמעת' ממש ממש טוב! גם אני מקווה לשמוע ממך מידי פעם... שולחת לך חיבוק גדול :-) רעות

גם אני שולחת 'חיבוקים וירטואליים' לכן ולכולם פה,ולא נעים לומר-אך אומנם מצבי הרבה יותר טוב משהיה לפני הנסיעה (מבחינת הדכדוך),אך עדיין רחוק מאוד מלהיות 'ממש טוב'...,ואיני מעוניינת לפרט(אך מאז שחזרתי החלה ממש ירידה'תלולה' במצב-רוחי,אך מידי פעם יש עליות,ו'תודה-לאל' עדיין 'לא התדרדרתי לגמרי במדרון'. ומבחינת ה-O.C.D מצבי היה הרבה יותר לפני ובזמן הנסיעה,וכשחזרתי הפסקתי את הטיפול לגמרי -וה-O.C.D 'החריף' יותר.בקרוב אתחיל טיפול אחר - שמחשש לזיהוי איני רוצה לכתוב עליו. אך ההכי חשוב הוא שהתגעגעתי אליכן ודאגתי לכן,אך עד עכשיו לא הרגשתי 'מספיק חזקה' כדי להיכנס ולא 'להיסחף' ואני מקווה שגם כעת לא 'אתמכר' שוב. אז להתראות, אשמח 'לשמוע' מכולכן, משתנה