שינה עם ילדים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

15/11/2006 | 09:03 | מאת: מירי

יש לי ילד בן שמונה וחצי. אני אם חד הורית. עד כה אנו ישנים יחד כבר שמונה וחצי שנים מהיום שבו נולד. אינני מסוגלת להיפרד מהילד כי הוא בלילה סובל מדימומים מהאף. הוא ילד שאין לו קשר טוב עם האב ואני גם מנסה לחפות על החסר הזה שיש לו. בשבועיים האחרונים אני מנסה ממש חזק לנתק את הקשר למען בריאותו הנפשית וזה לא עולה לי כל כך יפה מאחר וההרגל קיים בשנינו. הוא לא מהווה לי תחליף לבן זוג מבחינת השהייה שלו בחדר שלי אך הדאגה אליו בהיותו ישן לבד בלילה מדירה שינה מעיניי. הוא קשור אלי מאוד ובלילות מתעורר לוודא שאני לידו. אשמח מאוד אם תייעצו לי איך להתנהג איתו במעבר הקשה הזה לשנינו. יש לציין שאין לי קשר עם גבר מאז גירושיי לפני שבע שנים ולכן הילד אינו חווה בבית דמות גברית או אבהית כלשהי. תודה מירי.

15/11/2006 | 14:52 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום מירי, קיבלת החלטה נבונה לפני שבועיים, ובאמת, למען בריאותו הנפשית של בנך נכון יותר לישון בנפרד. מאחר שאתם ישנים יחד מיום שנולד, ובגלל שהפרידה מעוררת בך חרדה כה עזה, אפשר להניח בזהירות שהתהליך יהיה קשה מאד עבור שניכם, ולכן מומלץ מאד ללוות אותו בייעוץ פסיכולוגי (לא בגלל שיש כאן בהכרח פתולוגיה קשה, אלא כדי להבטיח שהתהליך אכן יקרה). בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית