לעיתים

לעיתים נדמה לי שהטיפול עצמו גורם לי לדכדוך ואולי בהמשך לדיכאון (וזה לא התנגדות...טוב אוליי קצת...) להסתובב עם מועקה כתוצאה משיחה בת 50 דק' שאלה לי, אם מטופל שלך (או של פסיכולוג אחר) היה שואל אם את רוצה שהוא ימשיך להגיע לפגישות. אפשר לדעת מה היית משיבה ? ליאת את יודעת ראיתי את האמהות שרושמות כאן, אולי אזמין את אמא שלי לרשום כאן ותטיפי לה קצת:-) אם כי נראה לי שמאוחר מדיי.... להתראות בשמחות או יותר נכון בדכאונות

שלום לך (מה יהיה עם השמות האלה שלך), אם מטפל שלי היה שואל אותי אם אני רוצה שהוא ימשיך להגיע לטיפולים, אני מניחה שהייתי מצביעה על הצורך שלו להיות אהוב ומחוזר, ושואלת מדוע הוא עסוק ברצונות שלי במקום ברצונות ובצרכים שלו (שהרי לשמם התכנסנו מלכתחילה). אמא שלך בהחלט מוזמנת לפורום. עצוב לי שאני נתפסת בעינייך כמטיפה. כנראה שאני צריכה לבדוק את עצמי. לילה טוב ליאת

אני משתדלת לא להיות עסוקה בצרכים שלה פשוט היא אמרה שלא קל לה לעמוד מולי והיא מתעייפת לעיתים, לכן שאלתי אותה.חשבתי במקום להעיק עליה, לאפשר לה מרחב....הרי היא לא תאמר לי לא לבוא יותר.נכון? והמועקה שהתישבה לי בבטן לא מרפה מקווה שזה לא תסמין של דיכאון סתם בא לי לדבר אולי זה יפיג את המועקה ועוד משהו לא התכוונתי לבקר אותך או משהו כזה, פשוט היו פה מקרים של אנשים שהכל עומד למול עיניהם והם לא תמיד רואים זאת ואני דווקא אוהבת את הצורה שאת משיבה להם. ולא אזמין את אמא שלי לכאן, היא חושבת שאני בפורום של "לייצנות"... ושוב אני רוצה לומר שרשמתי לך רק בכינוי הזה(מאחר ויש דומים לי) הוא אכן קצת דפוק וכמובן שאם יש לך הצעה לכינוי אחר את מוזמנת