גירוד פצעים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

14/11/2006 | 20:03 | מאת: מירב

שלום רב, לבתי בת ה-8 יוצאים פצעונים קטנים במיוחד במצח, הבעיה שהיא מגרדת אותם ונוצר מצב שתמיד יש לה פצעים במצח , היא לא נותנת להם אפשרות להתרפא, גם אם יש ניצוץ שפתאום הכול עבר למחרת היום היא שוב מגרדת עד דם , אני מפחדת שישארו לה צלקות, לקחתי אותה לרופאה, היא אמרה שיכול להיות שאלה ניצנים של בגרות ונתנה לנו משחה, רופאה אחרת אמרה שהפצעים הם תוצאה מהצטברות של לכלוך וצריך לשטוף את הפנים עם סבון פנים, ניסיתי את שני הדברים הללו , הבעיה היא לא התרופה לכך - סבון או משחה מכיוון ששניהם עוזרים לפצעים להתרפא , הבעיה היא שבתי טוענת שזה מגרד לה ואין לה שליטה על זה, כבר חשבתי לקחת אותה לפסיכולוג, אולי בטיפול ובשיחות היא תקבל מוטובציה ותנסה לשלוט על הדחף, חשוב לציין שגם אני וגם אביה דיברנו אל ליבה וכלום לא עזר, מה אפשר לעשות ? אשמח לקבל את הצעתכם.

15/11/2006 | 00:41 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום מירב, לפני שמחליטים על כיוון פסיכולוגי, יש למצות עד תום את הפתרונות הפיזיולוגיים, ולוודא שלא מדובר בתופעה מגרדת שאפשר לפתור תרופתית. אם, למרות הכל, אתם משוכנעים שמדובר בדחף שאינו בר-כיבוש (בדומה לכסיסת ציפורניים או תלישת שיער), הפיתרון הוא מניעת תגובה באמצעות תרגול ומערך חיזוקים, שיכול להיעשות בבית עם קצת יצירתיות ויוזמה או בעזרת מטפל קוגניטיבי-התנהגותי. עד אז, מומלץ להמשיך ולהקפיד על היגיינה של עור הפנים וציפורניים גזורות. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית