רגיעה

שלום ליאת, מעדכנת לגביי מצבי ....אני מרגישה הרבה יותר טוב מבחינה נפשית ,השבוע האחרון היה ממש קשה בשבילי נלחצתי והרגשתי מאוד מאוד לבד ,אתמול הייתי בטיפול ושיתפתי סוף כל סוף את המטפלת שלי בהתפתחיות האחרונות הדחקתי במשך 3 שבועות בעיה רפואית קטנה (אצטרך לעבור כנראה צינתור קטן),לא רציתי לשתף הפעם מכיון שכל השנה האחרונה התמודדתי עם בעיה גדולה שהייתה חלק מרכזי בטיפול .....גם הוריי לא ידעו הפעם על בעיה החדשה (לא רציתי להכאיב ),התכתבתי איתך הרבה בשבוע האחרון וגם פה למען האמת לא ממש שיתפתי ...אולם כעת אחרי התייעצות עם קרדיולוג ושיתוף הוריי בעניין אני הרבה יותר רגועה ....והכי חשוב לי שהרווחתי בחזרה את המטפלת שלי שכל כך הרגשתי שהיא הלכה לי לאיבוד בדרך ...בלי קשר לקטע הבריאותי ,השבועות האחרונים היו לא קלים בטיפול (כעסתי עליה ולכן כנראה לא יכולתי למרות הצורך לשתף אותה )כעת חזרתי בהמלצת הפסכיאטרית לקחת חצי כדור לוסטרל ...היא המליצה לי אחרי 5 ימים לעבור לכדור שלם לא בטוח שאני יעשה זאת, אני נפגשת איתה ביום א ונראה מה היא תאמר לי..אני לא ממש אוהבת לקחת את הכדור ,אני מרגישה קצת בדיכאון אחרי כל המסע הבריאותי ונפשי אני רוצה כל כך להרים את הראש וכל פעם יש משהו שמעכב אני מרגישה קצת יותר חזקה שאני יודעת שהמטפלת איתי ...(זה ממש חדד לי את התחושה כמה היא משמועותית בחיי ) אני יודעת שאני חייבת לעבוד על עניין הקרוב ריחוק הזה ....עכשיו אני מסתכלת קדימה ויש לי תחושה שאני בדרך הנכונה ....מודה לך מאוד על התכתביוית האחרונות זה עזר לי ....אני.

'אני' יקרה, אין לך רגע דל, הא? מה פתאום צנתור עכשיו?! :-)) אני שמחה לשמוע שחזרת לשתף את המטפלת שלך במה שעובר עליך. גם הלוסטרל עשוי להיות ידיד טוב בימים אלה. אני יודעת שאנחנו, כאן בפורום, אפילו לא מתקרבים להיות "טיפול", ובכל זאת, אל תלכי גם לנו לאיבוד, וספרי לנו מה שלומך. כמי ששייכת לאחת המשפחות הכי מצונתרות בארץ, אני יכולה להבטיחך שזה תהליך פשוט למדי ולא נורא כמו שזה נשמע. יותר מהכל שמחתי בכותרת שבחרת לפנייתך. שמרי על קשר, וחיבוק חזק ליאת