אהבה עזה ותלות באבא....

לי ולבעלי יש שני ילדים אחד בן 16 והשני בן 9.5 בתקופה האחרונה מזה כמה חודשים אני שמה לב שהבן שלי הקטן יותר יותר מדי כרוך סביב אביו (לא שזה דבר רע), זה היה תמיד ככה אבל במינונים סבירים, בזמן האחרון זה כבר גובל באובסיביות ממש. מרגע שהוא חוזר מבית הספר הוא מתקשר לאביו לעבודה מיליון פעם כדי לברר מה נשמע. אם הוא מתעקב בעבודה אז הוא כמעט על סף בכי ורוצה שאבא כבר יחזור ומבקש לפתוח את התריס כדי לראות אם האוטו של אבא הגיע. אם ביום שישי אבא לא מחכה לו אחרי בית הספר אלא אני אז הוא מצוברח קצת ומקטר. אם אביו לא מרגיש טוב אז הוא מודאג קשות שמא יקרה לו משהו. אם אביו לוקח את הבן הגדול לחוג או לחבר ולא לוקח אותו הוא ממש בוכה כי הוא גם רוצה להצטרף ולהיות עם אבא. זה נראה לי תמוה כי הוא רואה כל יום את אבא שלו. לא קורה שאנו מבטיחים דברים ולא מקיימים. לחופשות אנחנו תמיד יוצאים יחד עם הילדים אפילו לחו"ל. אני עקרת בית ואין מצב שאין מי שידאג לו או שהוא לבד בבית. ככה שאני לא מבינה למה זה קורה. חשבתי שעם הגיל מתבגרים ומפתחים פחות תלות בהורים. המון תודה אורית

שלום אורית, נכון שככל שמתבגרים מפתחים פחות תלות בהורים, אבל יש כל מיני תקופות... נדמה לי שבתקופה האחרונה אבא הפך לדמות מאוד חשובה בחייו של הבן הצעיר. הוא מזדהה עם אביו, רוצה להידמות לו, שואף לבלות איתו כל רגע פנוי. באיזשהו מובן הילד צודק: הוא נמצא כעת בפתחו של תהליך התבגרות במהלכו ילמד כיצד להיות גבר, ומי יכול ללמדו טוב יותר מאבא? לצד זאת, כדאי לשים לב לנקודות בהן בנכם מביע מתח ודאגה. כתבת שאם אביו מתעכב בעבודה הילד על סף בכי, ושאם אביו לא מרגיש טוב הוא מודאג קשות שמא יקרה לו משהו. אלה הן נקודות שכדאי להתייחס אליהן באופן ספציפי, ואני מתכוונת לכך שכדאי לשוחח אתו ולנסות להבין מדוע רמת החרדה עלתה והאם הוא מנסה "לשמור" על אבא. ועוד מילה בשבילך - לפעמים לא קל לנו לחוות התרחקות של ילד מאיתנו (אני מניחה שהוא ה"בייבי" שלך...), ובוודאי לא קל לחוות העדפה של ההורה השני על פנינו. אם את מרגישה כך, אני ממליצה להפנות את תשומת לבו של אבא גם לנושא זה... בהצלחה בכל, אורנה

גם אני בתור ילד אהבתי את אבא יותר......(: אבא זה איש של כדורגל וסרטי אקשן...אמא לא....(: ביי