איך לכל הרוחות מחליטים על דרך לטיפול נפשי???

יש לי בעיה עם אחותי, היא בת 22 והיא סובלת מבעיה נפשית. לא יודעת להגדיר אותה, לא מצליחה לומר מה בדיוק זה גורם לה. הדבר היחידי שאני יודעת שיש לה נגיד כשתי התפרצויות של בכי בשבוע, הרגשת תסכול של חוסר התקדמות והמון שאלות על מהות העולם והקיום. אני לא יודעת מה עושים? הולכים לפסיכולוג- להתחיל תהליך של המון שיחות? הולכים לפסיכיאטר- לקבל כדורים? אולי לשניהם במקביל? אמרו לי שהיא אולי זקוקה לקואצר? ועוד דבר אמרו לי שאולי היא ילדה מפונקת ושכולם סובלים מבעיות כאלה ולא להתייחס אילהם. כיום היא הולכת לפסיכולוג כבר כ 6 פגישות - אני והיא לא רואות התקדמות... אשמח מאוד לקבל תגובה מהירה תוגה

רותם, את הדרך - אחותך כבר התחילה בזה שפנתה לטיפול. ועכשיו צריך קצת ס ב ל נ ו ת. 6 פגישות זה ממש מעט זמן. טיפול זה תהליך, וזה לוקח זמן. טוב שהיא עשתה את זה בגיל צעיר. התקדמות היא הדרגתית (הסתכלת פעם על תינוק?ראית איך כל מה שהוא לומד לעשות זה בהדרגה?מתהפך אחר כך זוחל אחר כך עומד והולך..........) היה מענין שכתבת - יש לי בעיה עם אחותי. ולא לאחותי יש בעיה..... אז, לאחותך יש בעיה, והיא מטפלת בה. ואם הפסיכולוגית שלה תתרשם שצריך עזרה תרופתית, היא תפנה אותה. אני מציעה לך, קודם כל להסביר לאחותך שהיא התחילה תהליך ושתאפשר לו להתקיים, שתזרום איתו, ותיקח בחשבון שזה לוקח זמן. אני לא יודעת מי "החכם" שאמר לך שלמפונקים לא מתייחסים, אבל צריך להתייחס לכולם, לכל אחד בדרך המתאימה לו. ולכן, אני מציעה לך לתמוך באחותך, להציע לה את עזרתך ולא להאיץ בה (!). אחותך זכתה באחות טובה שדואגת לה ואיכפת לה ממנה. אבל אל תשכחי שהיא מספיק גדולה לקחת אחריות על עצמה, ולכן כדאי לאפשר לה לעשות את זה . שיהיה בהצלחה.

רותם שלום, כפי שהצלחת לראות, מטופלים יודעים (טוב, הם כבר חכמים ומנוסים) לומר מילים כדורבנות בכל הנוגע לתהליך הטיפולי. לא נותר לי אלא לחזק את דבריה של מטופלת, ולבקש ממך ומאחותך להתאזר בסבלנות. טיפול אינו מגע קסם, וגם אם כן, תוצאותיו אינן מיידיות. אם יהיו שאלות נוספות, את מוזמנת. ותודה רבה למטופלת :-) בהצלחה ליאת

תודה רבה לכן ...יש לי עוד כמה שאלות א. הפסיכולוג שלה אמר לה שהוא היה ממליץ לה ללכת לפסיכיאטר, אבל אחותי מתנגדת לקבל כדורים. האם ללחוץ עליה? היא טוענת שהיא יכולה להסתדר בלעדיהם ושהיא מפחדת שתמיד היא תהיה תלויה בהם. ב. אם היא אומרת שהיא לא מרגישה כימיה עם המטפל האם מומלץ להחליף? ג. אני מודעת למצב שלה כ3 חודשיים, אני ממש מרגישה שאני מתפרקת מדאגה כל יום אני מתקשרת אליה 100 פעם ביום כדי לשאול ולבדוק מה איתה? אני יודעת שאולי זה אפילו מפריע לתהליך וזה בטוח מעצבן אותה למרות שהיא לא אומרת כלום, בקיצור אשמח לשמוע את דעתכם.. ולקבל עצה. תודה מראש