.....................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
"השתיקה שלי היא הצרחה הכי גדולה שבי" השתיקה שלי היא הכאב הכי כואב שבי" אין מנוס ..... חסרת תקנה. לכן נגזר עליי... לסבול. what the fuck נמאס לי מכל זה. אני לא רוצה להיות כזאת סתומה ומעצבנת שמכל שטות מתבכיינת אבל.... אני כזאת. ולכן, אני שונאת את עצמי. ואמשיך... לשנוא את עצמי. אולי בבוא היום יהיה לי את האומץ להרוג את עצמי. בינתיים אין לי... כך שאני לא אעשה משהו קיצוני. נשבר לי מכל החיים האלה.
אלוהים שבשמיים הסתכל לי בעיניים ותגיד לי למה אנשים מחפשים ולא מוצאים ניסים. מה יקרה אם כלום לא יסתדר והזמן פשוט נגמר מהר הטרוף והקצב של התוף עוד מעט כבר מתקרב הסוף. הנה כבר חולפת עוד שנה שום דבר ממש לא השתנה יש לי עוד הרבה חלומות יש לי שאלות ואין תשובות. תן לחיות תן לחיות תן לישון בשקט בלי לדאוג תן לחיות תן לחיות תן לישון בשקט בלי לדאוג תן לחיות תן לחיות. השמיים נפתחים לאט עוד מעט ירד הגשם ואתה אף פעם לא יורד איפה אתה כשאני בודד. תן לחיות תן לחיות תן לישון בשקט בלי לדאוג תן לחיות תן לחיות תן לישון בשקט בלי לדאוג תן לחיות תן לחיות.
ליאת תמחקי את העץ הזה,,,,,,, את לא צריכה להגיב. כמו שאמרת לי בעצמך,וצדקת ,אני צריכה לחפש מקום אחר. אני סתם מפגרת רק מעצבנת,המצבי רוח שלי באמת יכולים להוציא את הבנאדם מדעתו. המצב רוח ברצפה,,, מרגישה סתם בכיינית מעצבנת. רק שטויות אני רושמת וכל כך לא ברורה לעצמי,,, וכל כך רע לי.
מקווה שתמצאי הקלה בקרוב.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
