לא יודע מה יש

מה יש לי... ? :-( אני צריך עזרה .. אני לא מדבר עם אף אחד, אין לי חברים, אין לי ידידים, אני מנתק קשרים עם אנשים, אני מפחד להיות בסביבת אנשים לא מוכרים, אני לא מדבר עם ההורים, עם האחים.. אני רק שותק, לא מגיב לשום דבר, לא שמח ולא עצוב, לא צועק ולא צוחק. מפחד לענות לטלפון כבר שבועיים שאין לי תאבון, אני לא ישן טוב.. לא יודע למה, אני מתעורר באמצע הלילה או ב4 בבוקר ! אני מרגיש חרא. כל היום. אין לי כח לכלום, אין לי עצבים לאף אחד...אני לא יודע מה יהיה ! למי לפנות ? אני לא יכול להמשיך כך יותר !! אני לא רוצה לחשוב מה יהיה .. למרות שאני יודע שיהיה רע. אני אמור להתגייס בעוד שבועיים, הם יחשבו שאני מטורף. יאשפזו אותי. אני לא יודע מה לעשות. אני רק בן 19 ומרגיש כמו בן 91. אף אחד לא יעזור לי

ערב טוב, לפני שנחשוב מה קורה לך, אני רוצה לעדכן אותך ולומר שלא כל כך מהר מאשפזים בן אדם, אפילו בצבא. מה שאתה מתאר יכול להיות דיכאון, חרדה או מצוקה אחרת הקשורה (או לא) בגיוס המתקרב. לא הצלחתי להבין האם מדובר בתופעה ישנה שהחריפה בשבועיים האחרונים, או שמדובר בתופעה חדשה לגמרי שהתפרצה עכשיו. כך או אחרת, צריך וניתן לטפל בזה, וללא דיחוי. אם לא היית לקראת גיוס כל כך קרוב, הייתי ממליצה לך להגיע לפסיכולוג קליני. אבל בגלל שהעניינים דחופים, הצעתי היא להגיע כבר מחר לפסיכיאטר (פרטי או דרך הקופה), ולבקש הערכת מצב. יתכן שהוא יתרשם שמדובר בתגובת לחץ ויוכל לסייע תרופתית; יתכן שהוא יוכל "לכסות אותך" (טיפולית) עד שתיקלט במערכת הצבאית ותטופל במסגרתה; יתכן שהוא יתרשם שכדאי לדחות מעט את הגיוס ולסייע בזאת. כדאי מאד לשתף את ההורים במה שאתה עובר, ולהפעיל חשיבה משותפת על הדרך הראוייה לפעולה. חשוב לזכור שטיפול תרופתי הולם יכול להביא להקלה דרמתית תוך זמן קצר יחסית. אז כן, אתה צריך עזרה, ולא, שום דבר לא אבוד!!! מאחלת לך הקלה מהירה ושירות מוצלח בצה"ל ליאת