זוגיות

שלום ליאת, הכל חרא לי עכשיו בחיים מרגישה תקועה לא מצליחה להתקדם בתחום שהכי חשוב לי להיות בזוגיות ....6 וחצי שנים של לבד(גירושים כואבים התגברתי ) אחרי הרבה מאוד דייטים וקשרים סתמיים פשוט לא הולך הפחד וייאוש להשאר לבד אוכלים אותי ....יצאתי מהתק הכי גרועה בחיי(בריאות) וגם על זה התגברתי כי זה היה תלוי קודם כל בי ...אבל בתחום הזה של קשר עם בן זוג פשוט לא מצליחה לעבור לפגישה השנייה והשלישית ...אף אחד כמעט לא מוצא חן בעיני ורוב המקרים אני פשוט לא ממשיכה כבר לא מדובר פה על הפחד מקרבה אני חושבת שעל זה אני עובדת כל כך הרבה זמן בטיפול אלא בעיקר שבסוג הכרויות הללו בפגישה אחת ברוב המקרים אני לא מרגישה את הקליק ....ואז אני באה לטיפול ומוציאה את כל התסכול עלייה ועל הטיפול והיא כל הזמן אומרת לי שאני לא פותחת את התמונה לא נותנת צאנס להכיר שיש לי קביעות מסויימות ואני לא מצליחה לזוז .....וזה הכי משגע אותי אני מרגישה שהיא לא איתי בא לי להעיף ולא לבוא יותר נמאס לי להרגיש מתוסכלת גם אצלה ...אני פועלת לפי האינטואיציה שלי ואני מרגישה שאם הבחור הזה אני לא הצליח ללכת יד ביד אז למה לתת צאנס ולבזבז אנרגיות ...עברתי מפעמיים לשבוע לפעם ועכשיו הזמן בין פגישה לפגישה כל כך ארוך שזה לא אפקטיבי אני מאוד קרובה להרים טל או לשלוח sms ולומר לה שאני לא באה לפגישה הקרובה יצאתי מאוד עצבנית ועצובה לא מרגישה שהיא איתי בקטע הזה ושאנחנו לא מצליחות להתקדם ....כשיש רצון אז אפשר להצליח ואני באמת רוצה רוצה להיות בזוג ולהנות פשוט לא הולך לי...נמאס לי לא רוצה לחזור לכדורים הללו(חצי שנה בלי זה לא פיתרון).. אני.

ערב טוב, את מעלה שתי סוגיות הקשורות בזוגיות, האחת קשורה לקשרים שלך עם גברים, והאחרת לקשר שלך עם המטפלת. בשני המקרים, את רוצה קשר קרוב, אינטנסיבי, עמוק ומשמעותי, ומתקשה לקבל את הקשר כשהוא אינו נתפס ככזה. זה משהו שראוי להתבוננות ולתשומת לב. נסי לבחון מה קורה לך כאשר את נמצאת בקשר שהוא "עוד לא" או "כבר לא" במלוא עוצמתו. האם אין מקום בחייך לקשר שהוא "בדרך"? לפעמים, אחרי קשר קרוב שהכזיב, אנחנו משתוקקים לתיקון מהיר שישקם את הפגיעה והנזק, וימלא את החור המכאיב שנפער בנו. איכשהו, דווקא כאשר אנחנו מפסיקים לפחד מהלבד, ולומדים לחבב את עצמנו לא רק בזוג אלא גם לחוד - אבל לחבב באמת! - משהו משתחרר בנו, מתרכך, ומאפשר לנו להגיע אל הזוגיות מעמדה פחות תובענית ונואשת. אני מודעת מאד לעובדה ש'קל להגיד וקשה לבצע', ובכל זאת... מאחלת לך מכל לבי שתמצאי את האחד שיהיה ראוי להלך איתך יד ביד. ליאת

תודה ליאת על התשובה הכנה ...חייבת לציין לאור מה שכתבת שעברתי את התק הזו שלהנות להיות לבד אחרי בהלה מסויימת למדתי להנות ומשם צמחתי ובאמת התרכחתי אבל הייאוש משתלט שוב ,הרבה שנים לא רציתי, יותר נכון פחדתי ,אולם עכשיו אני מרגישה ששום דבר לא יכול לכאוב בכזאת עוצמה כמו בעבר (התחזקתי מאוד אחרי הסערה הבריאותיות שעברתי ).....אני כל כך רוצה להנות מהפירות שקטפתי בשנים הללו של הלבד ..אבל כאמור הייאוש משתלט ודבר ראשון שאני רוצה להעיף זה את הטיפול ....וגם זה מייסר אותי ....נמאס לי להיות במקום של תקיעות פשוט נמאס....אני.