בעיות מתמשכות באימוץ

שלום , הייתי אלמנה עם ילדה שהייתה בת שנתיים . התחתנתי שוב כאשר בתי היתה בת 6 ובן זוגי היה רווק. בעלי דרש לאמץ את הילדה .בהמשך נולדה לנו בת משותפת . היום בתנו המאומצת בת 29 בעלי אדם מאד סגור ומופנם וקשה להראות ולבטא רגשות. לבת המאומצת יש המון כעסים על אבא שלה המאמץ.(את האבא הביולוגי היא לא זוכרת) עד כדי כך שהיא טוענת בפני שאין לו את הכישורים להיות הורה. הבעל שלי מנגד מרגיש את הכעס של בתנו המאומצת והוא כל הזמן מתגונן בצורה מילולית אגרסיבית.בכל מקרה הוא אדם שסובל מהתפרצויות של כעס ואדם חרדתי שלא מעונין בטיפול תרופתי. אני תקועה באמצע ומנסה לפשר בין שניהם ככה עשיתי הרבה שנים. היום אני מבינה שטעיתי. אני מתארת לי שיש צורך בטיפול פסיכולוגי. הבת שלי טופלה בעבר וכן אני טופלתי. השאלה שלי : האם רצוי שהטיפול יהיה משפחתי או הבת והאבא לבד או אני ובעלי לבד בהתחלה? תודה רוני

שלום רוני (או יוני?), משפחות המורכבות מכמה משפחות הן תמיד משפחות מורכבות... ואת צודקת שהאתגר ליצור חיבור ובו בזמן לשמור על הנפרדות והייחוד של כל "פלג" הוא אתגר מתמשך (שלא שייך רק לזמן בו הילדים קטנים). אני חושבת שטיפול משפחתי הוא רעיון אמיץ ונפלא. אני לא הייתי מטרידה את עצמי כרגע בשאלה מי המשתתפים המתאימים לטיפול. כדאי לאתר מטפל/ת משפחתי/ת מומלץ, להגיע בהרכב מלא לפגישות היכרות עם המטפל/ת בהן תוכלו לספר את הסיפור המשפחתי/הסיפורים המשפחתיים, ולהחליט אז בעזרת המטפל/ת כיצד ממשיכים הלאה. אני מאחלת לך הצלחה רבה, ומקווה שתמשיכי לעדכן אותנו (אני בטוחה שמשפחות רבות ישמחו לקרוא עוד על ההתמודדות שלכם). בברכה, אורנה