אחרי בגידה

אני ובעלי נשואים 10 שנים עם 3 ילדים קטנים. אחרי שבגד בי , הינו בטיפול זוגי שהצליח בחלקו. הבנו שהבעיות בזוגיות שלנו כמעט ולא קיימות וזאת היתה מעידה שטותית וחולשה. אני מבחינתי אוהבת (לא כבעבר), לא רוצה להתגרש אבל אישית מאוד קשה לי לשכוח ולסלוח , הביטחון האישי קצת ירד (למרות שאני משכילה ונראית טוב) ונשאר עדין המירמור והפגיעה הכואבת. ניסיתי כמה שיחות - לא עזר. נראה לי שזה באופי שלי - ובא לי פשוט לתת לעצמי להירגע , להניח את זה בצד ולחיות להקל על עצמי.. איך?

שלום ש.ל איני יודעת למה את מתכוונת כשאת אומרת "זה באופי שלי". נדמה לי שאפשר להניח בזהירות שכל אדם נבגד יחוש סוג של מרמור, כאב ופגיעה. לא סיפרת כמה זמן חלף מאז הפגיעה, וגם כאן נדרשת סבלנות. בטיפול הזוגי הצלחתם להבין שאין בעיה מהותית בקשר, וששניכם מוכנים להמשיך ולשמור על הביחד. ועדיין, את מרגישה צורך להמשיך ולכעוס עד שהדברים יירגעו מעצמם. זהו רצון לגיטימי ומובן, אך יש בצידו סכנה של התרחקות ונתק. יתכן שה"כמה שיחות" שניסית היו מוקדמות מדי, ושלא הייתה בשלות מצידך לבחון את חלקך באירועי העבר ובשיקום העתיד. כדי לא ליפול למלכודת השתיקה הזעופה של הקורבן, אני מציעה לך לנסות בכל מחיר לשמר סוג של תקשורת פתוחה עם בן זוגך, סוג של יכולת לשתף אותו במה שעובר עליך מבלי להיות מאשימה מדי ועוינת. אם לא תצליחי בכך לבד, כדאי לנסות שוב להיעזר באדם מקצועי מבחוץ. בהצלחה ליאת