גמד

מאז היות בני, בן 3 וחצי לערך אז, התחלתי לעודד אותו לישון במיטתו ולא לבוא אלינו למיטה בלילה, באמצעות מתנה "מהגמד" ז"א בכל פעם שהוא ישן במיטתו לילה שלם, הוא קיבל הפתעה מתחת לכרית בשובו מהגן בצהריים.זה עבד מצויין כך ששידרגתי את זה לכך שאם הוא מתארגן לגן (צחצוח שיניים וכו' דברים שכמו כל ילד הוא לא עושה בחשק רב) הגמד מביא לו הפתעה מתחת לכרית בשובו מן הגן.גם זה עובד מצויין. השבוע אמר לי המתוק הקטן "אמא אני חושב שאת הגמד",הוא פשוט נבון מאוד,הוא "עשה אחד ועוד אחד" והבין שזו אני, השארתי את זה ללא תשובה ברורה ורק שאלתי להרגשתו והוא ענה שזה עושה אותו עצוב.כעת הוא בן 5,כיצד להגיב?

שלום מינה, לפני כמה שנים, ביקר אצלי בבית בחור העובד לפרנסתו כקוסם. בנדיבותו, הוא גילה לי כמה טריקים קטנים של קוסמים, שניפצו בבת אחת את אותה אשלייה פלאית, האופפת את גלימתו הנוצצת של כל קוסם. בחייו של כל ילד מגיעים רגעי התפכחות כאלה, בהם מתנפצים האגדות והפלאים אל קרקע המציאות. הגמד או פיית המתנות אינם אלא אמא, ועם כל הכבוד לנו, כאמהות, אי אפשר להשוות בכלל! מעבר לאכזבה הבלתי נמנעת, אני ממליצה מאד להניח לילדך לגלות שהתנהגות טובה ובוגרת מזכה אותו בהערכה ותגמול חברתי (לא קונקרטי), בגאווה שלך בו, בהנאה שלו מעצמו ובתחושת סיפוק והישג. כהורים, עלינו לנסות ולשאוף לפתח בילדינו מוטיבציה המונעת מכוח פנימי (אינטרינזי), ופחות מכוחם של פרסים ותמריצים חומריים וחיצוניים. בברכה ליאת

ליאת תודה, תודה על האכפתיות אריכות הדברים והחוכמה. כל פעם שאני קוראת משהו שלך אני חושבת שאת לא מציאותית.... מאיפה האנרגיה?