בעיה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום ליאת, אמנם קיבלתי תשובה מעניינת מגדעון אולם בשל ההתלבטות והמצוקה הייתי מבקש גם את חוות דעתך בנושא.חשוב לי שתתייחסי לנקודות אפשריות העשויות לעלות בטיפול . אני בשנות השלושים לחיי נשוי ואב בדרך.לפני כשמונה שנים פגשתי אישה.החוויה שנותרה לי מהמפגש איתה,חודשים ספורים בלבד,היתה לא נעימה.היא התגלתה כשקרנית ומחזיקה בתכונות אופי שאני מתעב. היום,חבר שלי פגש אותה ונוצר קשר בינהם.הדבר מפריע לי ואני מניח שזה מעלה בי אותן תחושת שהיו קשורות לאז. חשבתי בהתחלה לבקש שלא ייפגש עימה ואחכ החלטתי שאני אגביל עצמי ולא אפגש איתם.הדבר מסב צער לחברי. מה ניתן לעשות?האם יש דרך שארגיש אחרת אם אפגש איתם?(בכל זאת 8 שנים אם כי שמעתי שהיא עוללה דברים דומים לאחרים) אם הייתי ניגש לפגישה טיפולית,מה היתה מטרתה?
שלום לשואל, אני מסכימה מאד עם גדעון, וסבורה - כמוהו - שאתה עדיין סוחב משקעים מאותו מפגש ישן מלפני שמונה שנים. לתחושתי, התיעוב שלך התעורר לא רק בשל אותה שקרנות, אלא גם בגלל משהו שהיא או התנהגותה גרמו לך להרגיש ביחס לעצמך. אם המפגש המחודש איתה מביא אותך לטיפול, או לפחות לפגישת התייעצות, כנראה שהפגיעה בך הייתה משמעותית, ו'התיישבה' על איזו חוליה חלשה אצלך. מהי אותה חוליה חלשה, איך היא נוצרה, וכיצד מחזקים אותה - כל אלה שאלות שיכולות למלא שעות טיפול רבות. עד אז, כדאי לזכור ששמונה שנים הן זמן רב, ויתכן שמה שמעורר בך זכרונות מרים וחשש, יתברר כפג תוקף במפגש המחודש. בהצלחה בכל מקרה ליאת