מתכלה

שלום אורנה,אני מקוה שעוד אספיק ל"משמרת" שלך.אני בעצם כמו מישהו שעומד להתעלף ומחפש מישהו שיחזיק אותו, או ילד שצריך לסדר את החדר אבל לא יודע במה להתחיל..אני לא יודעת באיזה מילים להשתמש...אין לי כוחות.אני בטיפול שנתיים.בהתחלה היה נח-כי קראו לזה חרדה...וידעתי מה ה"מחלה",אחריה היו כל מיני דברים נוספים.התמסרתי.נכנעתי.שקעתי.צמחתי.אבל עכשיו שוב הכל גדול כמו הר געש.אני עושה דברים שכביכול עושים אותי למתפקדת ופרודוקטיבית,אבל הכל קשה,בלגן גדול,נדמה לי שלא נועדתי לחיים האלה-והם לא לי.ואני לא רוצה להרגיש ככה.אני צריכה להיות מאושרת אני ברת מזל ואני לא שם.יש בי אש לא טובה שמכלה אותי.אני רוצה לשאול אותך משהו במייל.אפשרי? אני צריכה להיות יותר ברורה וזה בעייתי בפורום.אבל אני צריכה עזרה דחופה.

שלום ויק, אני מצטערת שלא יכולתי להיות זמינה אתמול בערב. וודאי שאת יכולה לכתוב למייל האישי. בוקר טוב, אורנה