איך מסיימים משהו בין סטוץ לקשר רגשי?

שלום רב, אני נשואה, היה לי עד לא מזמן קשר עם גבר נשוי , שהיתי מגדירה אותו בין קשר רגשי לבין סטוץ. התחלתי את הקשר עם הרבה חששות מתוך ידיעה שזה לא רציני ומצד שני מתוך צורך פיזי ונפשי ומעל לכל היו לי קונפליקטים רבים הקשורים לעצם הבגידה . מתוך מודעות עצמית, היה בי צד שלא רצה להכנס לקשר היות שידעתי שאני מאוד נקשרת וקשה לי להתיר קשר למרות שידעתי מראש שאין לקשר משמעות ארוכת טווח בחיי. הבעיה הנוכחית שלי כרגע, שפתחתי תלות בקשר ומן צורך כפייתי לדעת בכל רגע ורגע היכן נמצא הגבר, שלכאורה השארנו את הקשר פתוח, ללא התחייבות. אני חושבת שמאוד נקשרתי לאדם וההקשרות הזה לא מובילה לשום מקום, ההפך, רק לדחייה ולאכזבה גדולה יותר. אני רוצה להדגיש ששנינו נכנסנו לקשר מתוך החלטה לשמור על המסגרות המשפחתיות בהן אנחנו נתונים. אני מנסה להעסיק את עצמי בדברים אחרים, אלא שבסופו של דבר אני מוצאת עצמי חוזרת אליו. בברכה זו שעובדת טלטלה

http://www.youtube.com/watch?v=R34RPJ0uNxs

שלום טלטלה, קשר שממוקם בין סטוץ לבין קשר רגשי נשמע לי בחירה מבלבלת... לפעמים אנחנו עסוקים מאוד בלחשוב על משהו שאינו אפשרי, במקום לחשוב על מה שצריך ואפשר לעשות בחיינו. זה קצת כמו לומר שהחשיבה "הכפייתית" על משהו מסוים, ממלאת אותנו כל-כך ומהווה "עבודה" קשה כל-כך, עד שאפשר לא לחשוב על דברים אחרים. אני מציעה כן לנסות לחשוב על הדברים האחרים. על מה שחסר בבית והוביל אותך החוצה, על הבחירה הספציפית ב"חוץ" כזה, שמראש לא יכול להפוך למשמעותי, וכן הלאה. כתמיד, אני ממליצה לבנות לעצמך מרחב רגשי להתבוננות ולתהייה בליווי של פסיכולוג/ית קליני/ת. בתקווה להקלה, אורנה