לליאת

ליאת אני רואה שאת לא כאן...מקווה שהכל בסדר אצלך...אולי את בכלל בחלום העשירי:) אתמול ליאת נסעתי בכביש החוף בנתיב הימני(נהגת לתפארת:) במהירות של כ120 קמ"ש(בהנחה שאין מ?ניאקים) לפתע רכב מהנתיב השמאלי חתך אותי(בטח נהגת:)לנתיב הימני והתחלתי לבלום, ראיתי שהרכב מתקרב אלי במהירות אז תוך כדי בלימה ירדתי לשוליים(שוליים לא גבוהים) והרכב השני גם כן ירד לשוליים(אדיוט!)...לא הספקתי בכלל לצפצף רק לבלום בחוזקה(בלימה שמשאירה פס שחור על הכביש, אפילו שמעתי:) זה היה בערב, אחרי שהייתי אצל הפסיכולוגית...הבטחתי לעצמי שאם אקבל אבחנה כזו עדיף לי למות...ובכל זאת בלמתי...אם לא הייתי בולמת אני מאמינה שברגעים אלו הייתי בעולם הבא...חשבתי על זה רק בדיעבד...לעיתים אני לא יודעת לגבי ההפרעה אם אלו דברים שבאמת מאפיינים אותי או שמרוב הקריאות הרבות עליה זה הפך להיות כנבואה שמגשימה את עצמה...מה דעתך? אני רשמתי לך למטה..פשוט מאסתי בכינוי הזה, יש לך כינוי משודרג?

שלום אין כינוי, מוזר. כל כך רצית לקבל אבחנה, כל כך היית בטוחה שאת יודעת מה יש לך, ופתאום - זה מסעיר אותך נורא, נופל עליך כרעם ביום בהיר, מפיל אותך לשוליים. צר לי שגם עכשיו אין לי כל דעה לגבי האבחנה שקיבלת. זה משאיר אותי שוות-נפש. מה שקורה לך בכביש, לעומת זאת, מדאיג הרבה יותר. נסיעה במהירות של 120 קמ"ש, ועוד של אדם גבולי (סתם...סתם...) אינה יפה לבריאות. בעניין השם - גם לנו יעזור אם כבר תתקבעי על משהו. מגיע לך משהו יותר טוב מ'אין כינוי'. אל תשכחי לעדכן אותנו. ליאת