סתם מחשבות

היי ליאת מחר אני אמורה להיפגש עם המטפלת אחרי 3 שבועות שלא נפגשנו.... האמת ממש לא בא לי ללכת אליה... ברור לי שאני לא חייבת אבל אני בכל זאת הולכת......נמאס לי כבר מזה שהטיפול לא עוזר לי בגרוש. אני לא מתקדמת בגרוש. אני תקועה עם הטיפול הזה ואני מרגישה שאני מסתובבת סביב עצמי וחוזרת על עצמי.... וזה לא עוזר לי... בחיים עצמם שמחוץ לטיפול אני לא תקועה.רק בטיפול. אני לא מאשימה את המטפלת בתקיעות אלא את עצמי... ואני חייבת לדעת למה אני לא מתקדמת ומה הבעיה שלי...ליאת לא בא לי לדבר על התקיעות הזו איתה כי כבר דיברתי וזה לא עזר...סתם נמאס לי מהטחינת מים הזאת של לדבר וללבן איתה את הדברים ....הדיבורים האלו לא מובילים אותי לשום מקום...הקשר ביני ובינה מעולה ואני מתה עליה ומעריכה אותה מאוד אבל היא לא עוזרת לי.(לצערי הרב מאוד).ולטעמי אין בעיה בכימיה ביננו.ואם זו לא בעיה בכימיה ולא בעיה אצלה,זו חייבת להיות בעיה בי....לא ? כמטופלת אני מצפה להרגיש איזשהו שינוי אחרי שנה של טיפול ואני לא מרגישה שום שינוי וזה מתחיל לעצבן אותי(סליחה מצטערת),לתסכל אותי. לא מעניינות אותי הסיבות העמוקות ללמה קשה לי לסמוך עליה ולמה אני לא מתקדמת.אני לא חושבת שאני צריכה לתת עוד זמן לי,לה לטיפול.שנה זה לא מספיק זמן? מה דעתך שלך? (אל תגידי לי דברי איתה כי דיברתי איתה מיליון פעמים על הנושא....) אני מצטערת... אשמח לשמוע את *דעתך* מורן

שלום מורן, אני זוכרת את פנייתך אלינו מיד לאחר יציאתה של המטפלת שלך לחופשה. אני זוכרת את החלל שרצית למלא עם מטפל זמני. תחושת החלל ההיא שנפערה בך אז, מעידה על החשיבות שקיבלה המטפלת בחייך. נדמה לי שדיברנו כאן הרבה על האינדיקציות השונות להצלחת טיפול ועל השאלה האם ולמי הוא עוזר. תראי איזו בעיה יש לי עכשיו: מצד אחד, את מבקשת (ציטוט) "אני חייבת לדעת למה אני לא מתקדמת ומה הבעיה שלי..." ומצד שני (עוד ציטוט) את מצהירה "לא מעניינות אותי הסיבות העמוקות ללמה קשה לי לסמוך עליה ולמה אני לא מתקדמת". נראה שהתסכול שלך נובע מאיזו ציפייה מוקדמת שלא קיבלה מענה. ציפית לדבר אחד וקיבלת דבר אחר. ציפית לשינוי משמעותי בחייך שלדעתך לא הגיע, אבל מצאת אישה שאת אוהבת ומעריכה, אשר דואגת לך ומכילה אותך (לדעתי זה המון), ובכל זאת את מתקשה לסמוך עליה. זה כנראה באמת קשור למשהו בך. משהו שנפגע ביכולת להתמסר ולתת אמון. לדעתי, כשתצליחי לתת אמון, אם תצליחי, זה יהיה שינוי גדול וחשוב, שיוכל לחולל שיפור ביחסייך גם עם דמויות נוספות. אני שבה ומזכירה לכולנו, שאין חוק או תקנה המחייבים את הציבור לעבור טיפול. ברוב המכריע של המקרים מדובר בבחירה חופשית ומוטיבציה לחקירה פנימית איטית (ולפעמים גם מתישה). באמת לא תמיד לכולם זה מתאים. מאחלת לך שתצליחי להישאר בכל זאת. ליאת