מתבגר בבית

שלום וחג שמח בני הבכור בן 15.5 הינו ילד מדהים ברגישותו בכל שנות חייו נהנתי לגדלו באהבה גדולה וחלקנו ביננו דברים נפלאים ופתיחות עצומה. שבה הייתי גאה ביותר והרגשתי בטוחה. יש לציין שהוא בני מנשואים ראשונים ומאז שהיה בן שנתיים הצטרף אלינו בעלי השני למשך 12 שנה.ששמש לו את דמות האב מאחר ואביו שהיה איתו בקשר אומנם אך אף פעם לא רציף והיווה יותר אבא לפינוקים יש בין בני ואביו הביולוגי אהבה עצומה אך מי ששמש בפועל כאביו היה בעלי השני לפני שנה אני ו נפרדנו ומאז אני מגדלת שלושה ילדים התקופה האחרונה הינה תקופה לא קלה עבור בני הבכור הגירושים, פצעי בגרות וירידת הבטחון העצמי לי יש תחושה שהוא מחפש כיוון. בתקופה האחרונה אני נתקלת בדברים שקצת מדאיגים אותי אני מציינת שוב שהוא ילד מדהים רגיש אחראי לא חצוף וממושמע. בזמן האחרון הוא מעדיף לבלות עם חבר'ה שלא מקובלים עליי, לעשן נרגילה, לשמוע מוסיקה מזרחית דכאונית שיש לציין שאצלנו לא שומעים אותה למרות שהוא עדיין מספר לי את הדברים בעצמו כמו שהוא מעשן מדי פעם סיגריה עם חברים ואת ענייניו עם בנות אני חשה שהוא מתרחק ממני ואולי אפילו לא מספר הכל אולי אני קצת היסטרית ורואה עשן של בנין בוער בשעה שרק פיסת נייר נשרפת אך... אני ממש אובדת עצות איך אוכל להיות שם עבורו כמו תמיד ושהוא יחוש את אותה תחושת ביטחון שהוא יכול לספר לי הכל בכדי שאוכל לייעץ לו ומצד שני לא להפחיד אותו ולהרחיק אותו כשאני לוקחת את שרביט הסמכות שלי כאמא ואוסרת עליו לעשות דברים שלדעתי יכולים לדרדר אותו.

שלום דורית, אני חושבת שכדאי לנסות להפריד בין תהליכים תקינים ונורמטיביים של התבגרות, שנכון לתת להם מענה מסויים, לבין אתגרים רגשיים יחודיים שעוברים על בנך וכדאי לתת להם מענה ספציפי. אני מתכוונת לכך שההתרחקות שאת חווה מצד בנך, חיפוש הכיוון, ההתנסות בדברים שאינם לרוחך הם חלק מתהליך התבגרות נורמטיבי, וכאן את "בסירה אחת" עם כל ההורים שהילד המתוק שלהם הופך בוקר אחד ליצור כעוס וקוצני... (אני מגזימה בכוונה, אבל לפעמים זה נראה פשוט כך). כדאי לקרוא על הנושא הזה, כדאי לשוחח עם הורים אחרים, ובעיקר כדאי לקחת אוויר ולצלוח את התקופה הזו. יכול לעזור לך לזכור שהם ממשיכים להיות מאוד זקוקים לנו, גם אם כל-כך חשוב להם להראות שלא... לצד התהליכים הנורמטיביים האלה, אין ספק שבנך מתמודד עם אתגר רגשי משמעותי סביב הפרידה מהדמות הגברית השנייה בחייו. אני לא יודעת כיצד הוסדרה המשכיות ורציפות הקשר עם אביו "השני", וברור לי שזה עניין מסובך. סביב הנושא הזה, יתכן שכדאי להציע לו עזרה באמצעות טיפול פסיכולוגי, שבו יוכל לברר לעצמו נושאים הקשורים באבהות שחווה משני הגברים האלה, ובמשמעות הפרידה שלהם מאמו. טיפול יוכל לעזור לו לבנות את הזהות הגברית שלו, ובהמשך את הזהות ה'אבהית' שלו, ואני חושבת שכדאי לתת לו את האפשרות הזו. את מוזמנת להמשיך להתייעץ בנו, ואני מקווה שתקבלי תגובות נוספות מהורים למתבגרים, אורנה