מה שקורה בטיפול

שלום ליאת היה לי מה להוסיף אחרי שכיוונת אותי ב-9.10 למקרה דומה... אבל לא ענית לי... הנה מה שכתבתי לך אחרי שקראתי את המקרה של רונן...אשמח אם תעני לי הפעם!!! "תודה על הלינק... גם אני כמו רונן (מהלינק) גם קמתי ועזבתי.....לא הבנתי איך היא בוכה ואני לא....לא ידעתי מה לעשות. אח"כ בפגישה שאחרי היא ניסתה לדבר על הנושא אבל לא הסכמתי.... אבל היא יחסה את אי- יכולת הבכי שלי לדיכאון .... אבל העזיבה שלי הייתה בריחה בכדי שלא אבכה בפניה...זה היה ממש מביך ואני לא יודעת אם צריך לדבר על זה..ואפילו אם דיברנו זה לא אומר שהיא לא תבכה עוד פעם.... למה נראה לך אני מרגישה את הצורך להישאר חזקה בפני אחרים? נורא קשה לי להגיד "קשה לי" ואני צריכה עזרה, תמיכה ואהבה. המטפלת מנסה להתקרב אבל בכל פעם שאני מרגישה שהיא יותר מדי קרובה אני נכנסת לחרדה ובורחת, או שפשוט לא נותנת לה, למרות כמו שכלוכם אמרתם כאן, ממש איכפת לה..... "

שוב שלום לך, קראתי את תגובתך המקורית, ולהבנתי הצלחת לענות לעצמך על השאלה שניסחת שם. שאלת מדוע את בוחרת להישאר חזקה על יד אחרים. וגם ענית: כאשר את חלשה, אנשים נוטים להתקרב ולהציע את אהבתם ותמיכתם. קרבה זו מבהילה אותך (ככל הנראה בגלל ההיסטוריה המוקדמת שלך, בה חווית אכזבות וכאב), ואת בורחת. הרגשתי שאת מבינה זאת בעצמך, ולכן לא ראיתי צורך לכתוב. מקווה שבניסוח הזה הדברים ברורים יותר. מקווה גם שתלמדי להניח לאנשים להתקרב, ולא תבריחי אותם עם הקוצים, כמו בשיר הנפלא של רשת. בהצלחה ליאת