לליאת

שלום ליאת קראתי את מה שכתבת לי למטה ואני מודה לך על זה.... קצת הוקל לי מהצהרים ..... אבל עדיין אני לא במיטבי..... למרות אירוע משמח שהיה לי היום שידיד ממש טוב שלי קנה לי מתנה הוא ממש מקסים ואני עם הדיכאון שלי שלא עובר לי והדבר היחיד שבא לי זה להסתדר בבית.... חוץ מללכת לעבודה ולחזור הביתה אין כוחות לכלום ואין לי רצון לכלום..... והגוש בנשמה נשאר.... ואני בוחרת להישאר עם הכל לבד.... אין לי כוח לאף אחד...... אבל קצת הוקל לי עכשיו כשקראתי אותך.... המטפלת גם התקשרה היום.... כשהייתי בדרך לעבודה ואמרתי לה שאני בסדר מרגישה טוב כי לא יכולתי לדבר מול אנשים....למרות שממש רציתי לדבר איתה ולהוציא הכל.....

מורן, פתאום אני חושבת (לא יודעת אם דיברנו על זה בעבר או לא), שאולי כדאי שתנהלי מעין יומן, בו תוכלי לכתוב למטפלת שלך כל מה שעובר עליך בין הפגישות. מאחר ואני מכירה את יכולת הביטוי הנהדרת שלך בכתב, ומאחר ואת שבה ומזכירה את הפער הזה, בין מה שרואים בחוץ לבין מה שאת מרגישה בפנים, אולי זאת דרך טובה לקרב את הפסיכולוגית שלך אל התכנים האותנטיים של עולמך. מה את אומרת? ואיזה יופי שקיבלת, סתם ככה פתאום, מתנה מידיד. כדי לגרש את החושך, מספיק גם אור קטנטן. לילה טוב ליאת

ליאת זה יכול להיות רעיון טוב לכתוב למטפלת.... אני זוכרת שבפגישה הראשונה שלנו באתי עם ערימות של חומר כתוב.... לא ידעתי מאיפה להתחיל לספר לה על עצמי.....זה טיפול ראשון שלי והאמת שלא ידעתי מה אמורים להגיד לפסיכולוג ואיך הוא אמור לעזור..... היו לי ציפיות גבוהות מידי מטיפול בהתחלה.....הייתי בטוחה שטיפול יעזור לי....אבל לא רק שזה לא עוזר...התהליך מתיש אותי..... תודה על עצתך ליאת אני אנסה....